להיות יהודי באלף השלישי: הצעה ל''סדר יום'' לימודי במערכת החינוך בישראל ובתפוצות משה שנר העם היהודי מצוי בראשית האלף השלישי בנקודת התפתחות מרתקת בחייו הן מהבחינה הדמוגרפית-גיאוגרפית והן מהבחינה התרבותית. העולמות היהודיים של ראשית המאה ה-20 חרבו בימי מלחמת העולם השנייה או שהגיעו לסוף דרכם בנסיבות המדיניות הכרוכות בהקמתה של מדינת ישראל. תרבויות היידיש, הלאדינו, הערבית-היהודית היו לזיכרון נשכח. מפת העם היהודי מלפני 70 שנה נמחקה לחלוטין. מה דמות יש לו לעולם היהודי בימינו? למול "אטלנטיס" היהודית שנעלמה מהעין, התחזקה מצד אחד התפוצה היהודית בעולם המערבי והגיעה להישגים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים חסרי תקדים. מצד אחד, מדינת ישראל היא כבר בת 60, ומתקיימים בה חיים ממלכתיים עשירים ואינטנסיביים בעברית. לראשונה זה דורות רבים יהודי ארץ ישראל מהווים את היישוב היהודי הגדול בעולם, ושנה בשנה הולכים בה לבית ספר דובר עברית יותר ילדים מאשר במערכות החינוך היהודיות בכל תפוצות ישראל גם יחד. מה משמעותן של העובדות הללו עבור הקיום היהודי בימינו? מה אמור המורה הישראלי לעשות עמן? כיצד הוא משלב את העיון בקיום היהודי בעבר, בהווה ובעתיד בסדר יומו ובתוכנית הלימודים בבית הספר? ספר זה מהווה נקודת מוצא לעיון בסוגיות הללו. הספר מספק מסד היסטורי כמו גם הכוון רעיוני למורה, שמבקש לעסוק בנושאים כמו: זהות ופלורליזם יהודי בימינו; היחס לעבר היהודי; היחס לקהילות היהודיות בעולם; הקשר המסובך שבין יהודי ארץ ישראל ליהודים החיים בתפוצות. משה שנר הוא ראש החוג למחשבת ישראל באורנים -המכללה האקדמית לחינוך, התנועה הקיבוצית. תחומי עיסוקו המחקריים והחינוכיים הם היסטוריה תרבותית של העם היהודי, הגות יהודית מודרנית, התמודדות המחשבה היהודית עם זיכרון השואה, עיצובה של תרבות יהודית בימינו, טיפוח חינוך ערכי בחברה רב-תרבותית וגיבוש של זהות יהודית-ישראלית. לד"ר משה שנר ניסיון בקידום של תוכניות חינוך במקומות שונים בעולם, חלקן נעזרות באופן מורכב במדיום האינטרנטי. הוא משמש כמרצה אורח, אינטרנטי, באוניברסיטת חיפה ובמכללת גראץ בארצות הברית.