הקבוצות השיתופיות בישראל יובל דרור (עורך) "הקבוצות השיתופיות" הפרושות ברחבי ישראל הן תופעה קומונלית בת כחצי יובל שנים המונה בראשית המאה ה-21 מעל 2000 חברים. קבוצות אלה שבהן עשרות בודדות של חברים, ממשיכות את מפעליה של התנועה הקיבוצית תוך שמירת קשר איתה - ובו בזמן הן מהוות התפתחות חדשנית ועצמאית בדרכי השיתוף השונות שלהן, בעשייה חינוכית-קהילתית כפרנסה ובמיקומן באזורי פיתוח עירוניים ולא "בהתיישבות העובדת". הקבוצות השיתופיות החדשות נחלקות, ברובן, לשני סוגים. ארבעת "הקיבוצים העירוניים" ראשית ובית-ישראל בשכונות ירושלים, תמוז בבית שמש ומגוון בשדרות (במגדל העמק ובנצרת עילית יש גם קומונות שיתופיות של "תנועת קבוצות הבחירה" שעיקרה בני קיבוץ ושל תנועת "הבונים" שחבריה עלו לארץ) - ו"תנועות הבוגרים" של תנועת הנוער שנוסדו עקב המשבר שפקד את התנועות הקיבוציות ובעקבותיו את מסלולי ההגשמה בנח"ל. תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד מוסדה בראשית שנות התשעים, ובתוך עשור הוקמו גם תנועות הבוגרים האחרות. כיום מונות תנועות הבוגרים מאות רבות של צעירים בגילאי צבא עד 40 החיים בעשרות קבוצות שיתופיות וב"קיבוצים חינוכיים" המשמשים מרכז חינוכי לתנועות הנוער שלהם ולסביבתם: בגליל - רביד, אשבל וחנתון- של הנוער העובד והלומד, ופלך של השומר הצעיר, ובבקעת הירדן נערן של המחנות העולים. בחלקו הראשון של הספר מובאים הקדמה, מבוא תיאורטי וכן מאמרים על הרקע ההיסטורי-ביוגרפי של החבורות השיתופיות ועל התגבשותן [...]. בחלק השני נידונים הקיבוצים העירוניים [...]. בחלק השלישי מובא סיפורן של תנועות הבוגרים של תנועות הנוער [...]. בחלק הסיכום נידונים המאפיינים המשותפים לקבוצות השיתופיות בישראל, וכחלק ממגמה עולמית; [...] באחרית דבר משרטט יובל דרור תשובות העולות מהספר לשאלות המחקר. יובל דרור הוא פרופסור וראש בית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. תחומי מחקריו: תולדות החינוך העברי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל; חינוך פרוגרסיבי ובלתי פורמלי (והחינוך הקיבוצי בכלל זה). היה חבר חמדיה בשנים 2001- 1970 ומאז חבר בשכונה הקהילתית שבכפר רופין בעמק בית-שאן.