סליחת הלבנה: על הטרגיות התנ''כית בטי רויטמן הבל נרצח, רחל נפטרה בדמי ימיה, יוסף עלה לגדולה ונשכח, משה נעצר על גבול הארץ האהובה... האומנם ניתן לדבר על טרגיות תנ"כית? על דמויות מחוקות, דמויות של שבר, של שאיפות אשר לא מומשו? אולי גורלם הכאוב של גיבורים אלה אינו אלא הפנים האפלות של עצם זוהרם, מחיר שייכותם לעולמות נשגבים יותר - בדומה ללבנה, אשר הלכה ומיעטה את עצמה, ומאז היא משוטטת בשמים ללא נחמה.