להיות יהודי בברלין: מכתבי הרמן זמטר מ-19 באוגוסט 1939 עד 7 בפברואר 1943 עורך: דניאל פרנקל "כאשר נפרדים היום ממכר, או כאשר הולכים מהבית בבוקר – לעולם אין יודעים האם זוהי פרדה לכל החיים. מובן שזה עדיין יכול להימשך זמן רב (ומי היה חושב לפני שנה שעדיין נהיה כאן בנובמבר 1942?), הכל תלוי במקריות אשר כנגדה אנו חסרי מגן, אבל בקושי אפשר לשאת את המצב עוד. רק התקווה לחזור לגרמניה אחרת בתום כמה שנים רעות במזרח מחזקת אותנו שלא ליפול ברוחנו". הרמן זמטר, עיתונאי יהודי, נולד בברלין ב-1909 למשפחה שהשתייכה לבורגנות ההשכלה והייתה מעורה היטב בשפה ובתרבות הגרמנית. ואולם עליית הנאצים לשלטון סימלה את תחילת קצה של יהדות גרמניה, וכעיתונאי בברלין בשנות המלחמה עצמן היה זמטר עד לחורבן. בסדרה של 19 מכתבים לנמענים שונים מאוגוסט 1939 עד פברואר 1943, כחודש לפני גירושו אל מחנה ההשמדה אושוויץ, זמטר מתאר בקור רוח, מנקודת מבטו של הקורבן היהודי, את ההרעה המתמשכת במצבם של יהודי גרמניה: בידודם מחיי החברה, הכלכלה והתרבות בגרמניה, שלילת חופש התנועה שלהם, הקצבות המזון הזעומות שהלכו ופחתו מיום ליום, ולבסוף גירושם השיטתי של גברים, זקנים, נשים וטף אל מחנות ההשמדה במזרח וגזל הרכוש שנלווה לכך. ייחודם של המכתבים הוא באותנטיות הישירה שלהם. אין בידינו מקורות רבים המתארים בזמן אמת את חיי היהודים בבירת הרייך בשנות המלחמה. רובם של מכתבי זמטר הועברו לנמעניהם באמצעות אנשי קשר, וכך יכול זמטר לכתוב את כל אשר על לבו בלי לחשוש מן הצנזורה הגרמנית, ובכך לתת לנו מסמך יחיד במינו השופך אור על חייהם של יהודי ברלין בזמן ההתרחשויות עצמן.