לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות? יונתן זקס זמן קצר לאחר פיגוע הטרור במגדלי התאומים בניו יורק עמד יונתן זקס, רבה הראשי של בריטניה, באתר ההתרסקות, ונשא תפילה לשלום עם נציגי דתות אחרות. הוא מצא את עצמו תוהה על הניגוד שבין הלהט הדתי שהנחה את חוטפי המטוסים ובין כיסופי השלום העזים של המנהיגים הדתיים שנכחו שם. הספר "לכבוד השוני" נכתב בתגובה לאירועי הטרור ולסמיכות הבלתי אפשרית בין טוב לרע, בין הרמוניה לקונפליקט, בין שלום עולמי למלחמת קודש, המאפיינת את תחילתה של המאה העשרים ואחת. רבות נכתב על הנוף הגלובלי החדש, אך מעטים עומדים על היבטיו המוסריים והרוחניים שלו. כאשר קצב השינויים בעולם מהיר מיכולתנו להשתנות, וכשמהירות ההתרחשויות עולה על מהירות ההבנה שלנו, דברים רעים עלולים להתרחש. הגבולות הגלובליים שלנו התעמעמו, והקווים המפרידים בין עמים, לאומים ותרבויות הם היום מטושטשים הרבה יותר. מה אפשר לעשות כדי למנוע את נבואת הזעם של הנטינגטון על "התנגשות הציוויליזציות"? כיצד ניתן לאמץ את השינויים שעוברים על העולם ועדיין לשרוד? האם אפשר לשלב בין ערכים דתיים ובין השינויים שהביאה עמה המודרנה? ואיך ניתן לעשות בהם שימוש כדי לאחד את האנושות ולהשיב את כבוד האדם, דווקא לכבוד השוני שבין אנשים, דתות ותרבויות?