אתגר היתרון וחסרון האתגר: על מצב הרוח השירי והתיאולוגי צבי לוז המתח שבין "אתגר היתרון" לבין "חסרון האתגר" מנמיך בימינו את "מצב הרוח השירי והתיאולוגי". כנגד זה מתבקש ניסיון ביקורתי, שיהפוך כיוון ויעמיד שוב את מיטב הערכים על ערכם הראשוני . הדחפים היצירתיים – הפיוטי, הפילוסופי והתיאולוגי – בקעו מאז ומעולם מאותו מקור מכונן ושאפו לאותה תכלית, ורק בתווך נפרדו לסוגות. אלה נבדלו בדרכי הטיעון השונות, באמצעי העיצוב ובסמלים הייחודיים של כל אחת מהן. ברוח הזמן הזה הפלורליסטי, כדאי לחדש את שייכותן זו לזו במאמץ לחיזוק הדדי. אותו מקור שהוא אחד ובה בעת גם רב-סיטרי, משתקף כבריח תיכון בשלושת מדוריו של אתגר היתרון וחסרון האתגר. הספר מנסה לאשש את הנחת אחדותן הראשונית של סוגות היצירה. המדור הראשון, "המצב הספרותי", מציע תזה בדבר "סוד קסמו" של שיר. תזה מופשטת זו דורשת מימוש, שמובא כ"הלכה למעשה" במדור השני, "שמונה פנים ליריות". המדור השלישי, "היש עוד תיאולוגיה עכשווית?" מחיל אותה תזה ואותם אמצעי ביקורת, שנאמרו מההיבט הספרותי, על המקבילה התיאולוגית - וכך נוצרת אפוא ביניהם האחדות. צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב', פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, פרסם מחקרים, מסות, סיפורים ורומנים.