זלמן שזר: הנשיא השלישי מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889) ערך וכתב מבואות: חגי צורף זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל היה דמות שונה ומיוחדת בקרב מנהיגי היישוב ומדינת ישראל. בספר זה מובא לראשונה מבחר תעודות מפרקי חייו, והוא מציג אדם שעשייתו הציבורית הייתה טבועה בחותם עמוק של עולמו הרוחני. היסטוריון, תלמיד חכם ונאמן הספרות העברית, שידע לשלב סוציאליזם עם חכמת ישראל, מדינאות עם דברי הימים, עיתונאות עם שירה וציונות בלתי מתפשרת עם יחס חם למסורת היהודית ולעיירה היהודית בגולה. תעודות רבות ובהן נאומים, מכתבים, מאמרים וקטעי יומן מציגות את עבודתו המפלגתית והציונית של שזר, שהייתה שזורה בחייו האינטלקטואליים והתנהלה לצד לימודיו ומחקריו ההיסטוריים, מאמציו לעידוד התרבות והספרות העברית ויצירתו הספרותית. תרומתו לחיי הרוח והתרבות ביישוב, במדינה ובתפוצות מוצגת בספר גם דרך סיפור עבודתו העיתונאית ארוכת השנים, בעיקר בעיתון 'דבר'; תיאור תקופת עמידתו בראש משרד החינוך והתרבות בחודשים המכוננים של מערכת החינוך, שבמהלכה הביא להחלת חוק חינוך חובה לכל ילדי ישראל, והשנים שבהן פעל בהנהלת הסוכנות היהודית והביא לידי ביטוי את תפיסתו הציונית המיוחדת, שנתנה מקום חשוב לעבודה החינוכית והתרבותית בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. ימיו של שזר בבית הנשיא בשנים 1973-1967 מתועדים בספר בהרחבה. המסמכים מציגים את סגנון נשיאותו - שהתאפיין באוזן קשובה לכול, פתיחות אנושית ואהבת אדם - ואת ההדגשים ששם לעצמו בעבודתו הנשיאותית, כמו קירוב יהודי התפוצות, עידוד חיי הרוח והיצירה הספרותית וצמצום השסעים בחברה הישראלית. מכתבים אחדים אל הרבי מליובאוויטש מתקופה זו, שלא פורסמו עד כה, מרחיבים בתיאור קשריו המיוחדים עם תנועת חב"ד ועם העומד בראשה. מכתבים רבים אל בני משפחתו פותחים צוהר אל חייו האישיים של שזר - אל ילדותו ונעוריו בעיירה סטויבץ, אל נפתולי חייו עם אשתו רחל כצנלסון-שזר ואל פרשת גידולה של בתם רודה שידעה שעות של התרוממות רוח לצד צער ומכאוב.