מעבר לגדר: ייצוג הערבים בסיפורת העברית והישראלית 2005-1906 יוחאי אופנהיימר ייצוג העניין הערבי בסיפורת העברית של המאה העשרים משקף את הדימוי העצמי הציוני של החברה היהודית בימי המדינה-בדרך ולאחר מכן - של החברה במדינת ישראל. מעבר לגדר עוקב אחר ייצוגיו של נושא זה בשלביו השונים. בשנים האחרונות רווחה ההנחה, כי במאה העשרים התחולל בארץ-ישראל תהליך של מעבר מחברה המייצרת אידיאולוגיה הגמונית - ציונית-התיישבותית - לחברה המייצרת אוסף מגוּון של סיפורים המערערים כל אחידות ורציפות. על רקע זה בוחן יוחאי אופנהיימר את היחס אל הציבור הערבי-הפלסטיני, ושואל: האם גם במסכת זו הסתמנה תמורה דומה? האם הערבי בספרות הישראלית של ימי המדינה נתפס באורח שונה מהדרך שבה נתפס והוצג בתקופת היישוב? מה היתה השפעת חילופי הדורות הספרותיים ושינויי הנורמות הסגנוניות על דרכי ייצוגו בסיפורת? כיצד הכתיבה המזרחית פתחה דרך לייצוגו של הערבי, שהיתה זרה לסופרים ציונים שרקעם מערבי? מה תרומתם של יוצרים ערבים בעברית לגיבושה של פרספקטיבה מובדלת ומובחנת מכתיבתם של יוצרים יהודים? הדיון שמציע כל אחד מהפרקים התקופתיים מביא בחשבון את מכלול היצירות שנתפרסמו באותן שנים כדי להצביע על דפוסים נרטיביים משותפים, המופיעים בו בזמן בסיפורים שהם שונים לחלוטין אלה מאלה מבחינה אידיאולוגית או פואטית. חשיפת הנרטיבים המשותפים מבהירה את ערוצי הדיאלוג הפנים-תקופתיים ואת הפולמוסים הספרותיים הסמויים, כמו את המימושים השונים באיכותם של נרטיבים אלה. בסיכומו של דבר, בדיקת ייצוגים שונים של הערבי מאשרת את ההנחה על אודות התמורות הפנימיות שעברה התרבות הישראלית, אך עם זאת חושפת את מחסומיה הקבועים, אשר משמרים דימויים ונרטיבים אוריינטליסטיים החוזרים ומופיעים בתקופות שונות. מעבר לגדר הוא חיבור מקורי וחדשני המעלה תרומה חשובה לחקר הספרות העברית. יוחאי אופנהיימר מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ספרי מחקר קודמים שלו: תנו לי לדבר כמו שאני: שירת אבות ישורון (הקיבוץ המאוחד, 1997); הזכות הגדולה לומר לא: שירה פוליטית בישראל (מאגנס 2003).