רגעי תיקון: אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב טלי חתוקה איך להתבונן בזירות אלימות? במה להיאחז? בכאב האישי של הגוף המצולק או אולי דווקא בקילוף האידיאולוגיה של הגוף הלאומי כמחולל האירוע וכעושה בו שימוש פוליטי? ספרה של טלי חתוקה , אשר מתנחל בתפר שבין אדריכלות לחברה, מתמקד במה שמחוללת האלימות הפוליטית ובמה שהיא מעוררת אותנו להיות ולעשות. העלילה מתמקדת בפענוח ההצטלבויות הללו בין ההתרחשות האלימה לזירה שבה היא מתקיימת. כמקדמי עלילה משמשים שלושה אתרים מרכזיים בתל אביב- כיכר רבין, חוף הים ושכונת נווה שאנן – ואת תפקידי המפתח ממלאים המדינה, אנשי המקצוע ואזרחים שמאפשרים לנו הצצה לפסיכולוגיה החברתית-מרחבית בישראל, הצצה לקשר המובהק שבין אלימות לעיר. המסלולים והאירועים המוצגים בספר נבחרו על מנת לחדד את העלילה שבאמצעותה מבקשת המחברת להפנות את המבט המחקרי פנימה, אלינו, ולהציג את האופן שבו הסכסוך הישראלי-פלסטיני חודר לרקמה העדינה של החיים בעיר הישראלית והופך את האישי לפוליטי. משימה זו מאפשרת באמצעות הסטת הדיון מהאובייקט האדריכלי אל תהליכי ייצור אדריכלי ותכנוני בסביבת מאבק, שבמסגרתם אנו בונים קונוונציות ונורמות של התנהגות ופעולה בעיר; הסטת הדיון אל מצבים שבהם לארכיטקטורה ולתכנון, כדיסציפלינות שפועלות בארגון והסדרה של חיי היומיום בפרספקטיבה עתידית, תפקיד חשוב בנרמול ובהשבה של (אשליית) הבטחון והסדר. אך למרות הנטייה של דיסציפלינות אלו לראות את עצמן ככוח מבצע של הריבון או כמוציא לפועל של המדינה, יש להן תפקיד של תיווך בין הריבון לאזרח, כלומר שתכניות להתערבות פיזית הופכות למתווך מרכזי בזירת מאבק על משמעות. ד"ר טלי חתוקה היא חוקרת ועמיתת מארי קרי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אדריכלות ומעצבת עירונית. עם ד"ר רחל קלוש ערכה את הספר "תרבות אדריכלות: מקום, ייצוג, גוף", אשר ראה אור בהוצאת רסלינג (2005).