''ומלאו את הארץ'': ההתיישבות בארץ-ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית 640-135 לסה''נ דורון בר המחקר ההיסטורי והארכאולוגי של ארץ-ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית הרבה לעסוק בהוויה העירונית. בשנים האחרונות התרחב הדיון בהתפתחות אזורי הכפר, שם חי חלק הארי של האוכלוסייה. הספר 'ומלא את הארץ' מתמקד באזורים אלו ובוחן באמצעות שימוש בגישת המחקר הגיאוגרפית-היסטורית את התמורה שחלה בהתיישבות בתקופות אלו. המידע שהצטבר, פרי חפירות וסקרים ארכיאולוגיים רבים, הוא שאפשר לבחון בצורה ביקורתית את הקשר בין העלייה הניכרת שחלה בהיקף ההתיישבות ובין תהליך קידושה של ארץ-ישראל לנצרות. מן הספר מצטיירת דווקא התקופה הרומית המאוחרת, עד למאה הרביעית, כתקופה מרכזית וחשובה בהיסטוריה היישובית של ארץ-ישראל. הספר מראה שלמרות התנאים הגיאוגרפיים המגבילים היה בתקופה זו שטחה של ארץ-ישראל למיושב ומעובד בהיקף חסר תקדים. האזור הפך למעין פסיפס מורכז שבו ניתן למצוא זה לצד זה שטחים 'טבעיים' שבהם לא נגעה יד אדם, אך עוד ועוד אזורים מיושבים ומעובדים שכבשו תושבי ארץ-ישראל – צירוף של ערים, עיירות, כפרים, אחוזות ובתי חווה שביניהם מתוחים שדות מעובדים. השפעת הנצרות על שגשוג אזורי הכפר הייתה משנית והכנסיות הרבות שנבנו בתקופה זו הן התוצאה של הפריחה היישובית והכלכלית. ד"ר דורון בר מלמד במכון שכטר למדעי היהדות ובמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר הספר עוסק בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של שלהי העת העתיקה ומתמקד בשינויים המרחביים שחלו בתחומי ארץ-ישראל בתקופה זו. ספרו 'לקדש ארץ: המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל' ראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי ומכון בן גוריון לחקר ארץ ישראל והציונות בשנת תשס"ז.