אנחנו פה: ניצולי השואה במדינת ישראל עורכים: בלה גוטרמן, חנה יבלונקה, אבנר שלו במלאת שישים שנה למדינת ישראל בחר מוסד יד ושם לספר את סיפור "היום שאחרי": לשרטט את דיוקנם של הניצולים שבאו ארצה אחרי השואה, לגולל את הסיפור הדרמטי של השתלבותם בחברה הישראלית ולהעלות על נס את החותם העמוק שהטביעו בה. האלבום המוגש בזאת לקוראים מפנה זרקור אל פן מיוחד בסיפורם של ניצולי השואה במדינת ישראל ומחדש בהביאו את עיקרו של המחקר שנכתב בנושא הזה: לא ב"אבק אדם" ענייננו, אלא באנשים יוזמים, פעילים ויוצרים. מאות אלפים מקרב הניצולים חשו מיד לאחר שחרורם בקשר הישיר בין שיקומם האישי לבין מפעל התקומה הלאומי. הם חתרו אל חופי ארץ-ישראל והשקיעו את כל כוחות הגוף והנפש בהגשמת חלומם. אנו מסכמים באלבום הזה שישה עשורים של חיי הניצולים במדינת ישראל – נשים וגברים, ילדים ובני נוער שעולמם חרב עליהם, שמשפחותיהם של רבים מהם אבדו, והם עלו לארץ האבות לבנות להם מולדת ולהיבנות בה. אנו מלווים את הניצולים ב"בריחה" ובספינות המעפילים, חווים באמצעות סיפוריהם את חייהם במחנות המעצר במאוריציוס, בעתלית ובקפריסין, ומתרשמים מתעצומות הנפש שלהם כשמיהרו להתגייס לכוחות המגן ולהילחם במלחמת הקוממיות. גלים נוספים הגיעו בשנות החמישים והתמודדו עם קשיי החיים במחנות עולים ובמעברות במדינה הצעירה הנבנית והולכת. אלה היו שנים קשות ומלהיבות גם יחד: שנים של מאמצים להשתקם, להקים משפחה, להתגבר על כובד השכול והיתמות, לחיות ולחתור קדימה. ניצולי השואה והחוקרים הרבו מטבע הדברים לעסוק בקורותיו של העם היהודי במלחמת העולם השנייה ובסבלו בשואה, אבל מעטים יחסית הם המחקרים העוסקים בשורדים, במי שנותרו עריריים, "אחד מעיר ושניים מכפר". בתחילה נטו לראות בשורדים "אודים מוצלים", אנשים שותקים ומופנמים שבאו משם; אבל במהלך השנים חל שינוי ביחס אליהם וגם בתפיסה שלהם את עצמם. סיפור מאבקם על שיקום חייהם הוא היום מופת של דבקות בחיים, של עשייה ושל יצירה. מקבוצה שנאבקה על מקומה ביישוב הפכו שורדי השואה למתווי דרך ולגיבורי תרבות של החברה הישראלית. אנחנו פה – אלבום ניצולי השואה במדינת ישראל מביא את סיפור התערותם המופלאה ותרומתם למדינה, והוא כולל מאות תצלומים משישים שנותיה של המדינה, קטעי זיכרונות, שירה ופרוזה שכתבו סופרים ומשוררים ניצולי השואה ויצירות אמנות של אמנים. באלבום הזה מוסד יד ושם מצדיע לציבור הניצולים ומציין את שיאו של תהליך דינמי רב שנים, שבו נפתחו הלבבות להקשיב להם ולהכיר בחלקם באתוס הלאומי ובתרומתם לו.