תת-תרבות פאנק: משמעותו של סגנון דיק הבידג' אנגליה בשנות ה-70 נחשבה ל"ילד החולה של אירופה": מדינה מוכת שביתות, אבטלה ושירותים ציבוריים מתמוטטים. על רקע חברתי זה צמחו מספר תופעות תת-תרבותיות מרתקות, כמו תרבות "גלוחי הראש" ו"הרוק הזוהר". תת-תרבות הפאנק, אשר הגיחה רשמית עם להקת הסקס פיסטולס בשנת 1976 וזעזעה את הציבוריות האנגלית בצורה חסרת תקדים, הנה הבולטת מבניהן . אולם הפאנק לא היה רק תופעה מוזיקלית, הוא היווה גם סגנון, דרך התבטאות והתנהלות, סגנון אופנה ולבוש, אטרקציה תקשורתית, ובעיקר אופן הבעה לאלפי צעירים וצעירות מובטלים ומובטלות. לראשונה בעברית מופיע ספר המנתח את תופעת הפאנק. ספרו של דיק הבידג' תת תרבות: פאנק - משמעותו של סגנון נחשב לספר בסיסי להבנת התופעה. מאז צאתו לאור בשנת 1979 הוא הפך לספר חובה ללימודי תרבות, כמו גם להבנת התרבות הפופולרית האנגלית, תרבויות צעירים בכלל וסגנון הפאנק בפרט. הבידג' ממקם את התופעה בתוך מסורות תרבויות הצעירים האנגליים הצעירים שצמחו לאחר מלחמת העולם השנייה; הוא מראה כיצד צמח הפאנק כתגובה לתרבויות המיעוטים הצבעוניים במרכזיים האורבניים של לונדון כתגובה למשבר האורבני-כלכלי שפקד את אנגליה במהלך שנות ה-70. הוא מצביע על סגנון ההתרסה והמרד כבעלי מאפיינים צורניים- אסתטיים בתוך תופעת התת-תרבות. ז גישתו הייחודית והחדשנית של הבידג', אשר באה לידי ביטוי בניתוח פרטני של אופני ההבעה של אותם "צעירים זועמים" והנסמכת על תיאוריות של לימודי התרבות - בעיקר אלו הנוטות לניתוח סמיוטי של תופעות תרבותיות, כגון זו של רולאן בארת - יצרה ספר בעל מעמד קנוני בתרבות המערבית בת זמננו. דיק הבידג' נולד וגדל בבריטניה במהלך שנות ה-50 וה-60. הוא כתב את ספרו כאשר היה חבר במרכז ללימודי תרבות עכשוויים בברמינגהם. כיום הוא מלמד לימודי קולנוע ואמנות באוניברסיטת קליפורניה, אשר בה הוא משמש כראש המכון ללימודים הומניים בין-תחומיים. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר עודד היילברונר, על ספרו של דיק הבידג'.