מבט ביקורתי על תוכניות לפיתוח הנגב שלמה סבירסקי מתוך: הנגב, תמונת מצב. אוכלוסייתו של הנגב כיום משקפת את התמורות הגיאו-פוליטיות שעבר האזור מאז 1948 ואת מאמציה של ישראל לבסס את שלטונה באזור.[...] היהודים, המהווים כיום את מרבית האוכלוסייה, הגיעו ברובם לאחר 1948, במספר גלים שכוונו לאזור על ידי הממשלה. [...] הגידול המתמיד באוכלוסייה לא שינה את מעמדו של הנגב כאזור הפחות מאוכלס של ישראל. [...] בהיעדר משאבים מקומיים, ניתן היה לצפות כי הממשלה תעניק ליישובי הנגב סיוע גדול במיוחד, על מנת לאפשר לרשויות המקומיות להעניק שירותים טובים ואף להשקיע בפיתוח כלכלי מקומי. [...] הנגב מעולם לא הצליח להפוך למוקד של פיתוח כלכלי עצמאי. פעילויות הייצור העיקריות המתרחשות בנגב נשלטות מבחוץ ומופנות כלפי חוץ. [...] הנגב גם סובל מכך שהממשלה שהייתה במשך עשרות שנים גורם מרכזי בפיתוח הכלכלי של האזור... אינה נוקטת עוד יוזמות או נוטלת על עצמה מחויבויות כבעבר. [...] עם כל זאת, בשנים האחרונות אפשר להבחין בתזוזה מסוימת. • ראשית, רשויות התכנון של המדינה סיימו את הכנתה של תוכנית מתאר ארצית - תמ"א 35 - ושל תוכנית מתאר אזורית - תוכנית מטרופולין באר שבע . שתי תוכניות אלה הם בעלות השלכות על פיתוח הנגב בכלל ועל היישובים הבדואיים בפרט. [...] • שנית, ב-2005 הגישה עמותת "דרומה עידן הנגב" תוכנית "לאומית אסטרטגית" לפיתוח הנגב (להלן , "נגב 2015"). זוהי התוכנית המקיפה ביותר שהוצעה עד כה להשקעה ממשלתית בפעולות האמורות לסייע בפיתוח הנגב. ב-20.11.2005 אימצה הממשלה את התכנית (החלטה 4415). [...] • שלישית הממשלה בראשות אהוד ברק ולאחריה הממשלה בראשות אריאל שרון קיבלו מספר החלטות חשובות הנוגעות לבדואים בנגב. [...] מלחמת לבנון השנייה גרמה לדחייה למועד בלתי מוגדר של ביצוע החלטה 4415 של הממשלה. [...] [...] עם זאת לאור מצבו של הנגב כיום, סביר להניח כי הממשלה תשוב ותזדקק לתוכניות הנ"ל. על רקע זה אנו רואים חשיבות בניתוח שלהלן של התוכניות השונות.