הקומדיה האלוהית: העדן דנטה אליגיירי תרגום ומבואות :אריה סתיו אילו ביקשנו לנקוב בשם היצירה המכוננת של שירת תרבות המערב יש להניח שהיינו בוחרים בקומדיה האלוהית לדנטה אליגיירי. דנטה כתב את הקומדיה (את תואר השם "אלוהית" הוסיף ג'ובאני בוקאצ'ו עשרות שנים לאחר מותו של דנטה) בשנים הארוכות בהן גלה מפירנצה. המאבק האלים בין הכנסייה לבין הרשות החילונית, השחיתות ורדיפת הבצע של כלי קודש בכירים עם האפיפיור בראשם, וכן מלחמות האזרחים הבלתי פוסקות בערי איטליה בכלל ובפירנצה עירו בפרט, כל אלה, על רקע גורלו המר של הגולה, עוררו בדנטה הרהורים אפוקליפטיים שאת מקורם ראה בשבר המוסרי העובר על היחיד. הקומדיה על שלושת חלקיה: התופת, טור הטוהר והעדן, היא אפוא ניסיונו של דנטה להתמודד עם סוגיית החטא ועונשו, הן בהקשר האקטואלי של המתרחש בימיו באיטליה והן בזיקה הכלל-תרבותית של המוסר היהודי-נוצרי. הקומדיה היא אפוא - וזאת על פי עדות מחברה - בבחינת הצלע המשלימה את השילוש הקדוש, יחד עם התנ"ך והברית החדשה. על מנת להעניק ליצירתו פן ריאליסטי ככל האפשר, מתעד דנטה את מסעו שלו בשלושת חלקי העולם שמעבר. החל בחשכת האימים של הגיהינום, עבור במירוק החטאים בטור הטוהר ועד לישועה ולהתגלות בעדן, שם הוא ניצב להרף עין נוכח פני הבורא. אם התופת ו- טור הטוהר שוכנים האחד במעבה האדמה והשני מתרומם מתוך האוקיינוס במחציתו הדרומית של כדור הארץ, העדן שרוי במחוזות חפץ רחוקים אי שם, החל בירח, עבור בכוכבי לכת ושבת, ומעלה מהם. מאחר שבעדן שורר האושר הנצחי, לא מתרחש בו דבר, וכל כולו אפוא "אתר של שעמום נשגב" (גתה), שבאמצעותו מדגיש המחבר את מערכת היחסים בינו לבין ביאטריצ'ה, אשר למענה ערך את המסע. הוא פוגש שורה ארוכה של צדיקים המספרים לו את קורותיהם, ומתאר בפני הקורא המשכיל בן דורו את מקור האנרגיה השמיימית המניעה את מערכות היקום.