כאשר האדם ברא את אלוהים משה יהלום על פי הזרם המרכזי של התנ"ך הכול ברור - אברהם התוודע ראשון אל אלוהים, משה חווה הארה דתית במעמד הסנה הבוער, דויד העביר את דת-משה ליהודה וחזקיהו ויאשיהו ביצעו רפורמות דתיות. אבל בגלל חטאי מנשה לאלוהים ירושלים והמקדש חרבו והעם הוגלה לבבל. לאחר זמן שבי- ציון חזרו לירושלים והקימו מקדש שני. אז עזרא הפך את תורת משה לחוקת נצח. התגליות הארכיאולוגיות וחקר המקרא המודרני מראים שכמעט כל זה לא קרה בהיסטוריה. ספק אם אברהם היה אבינו. משה לא היה רבנו, והדת שלו היתה אלילית. ישראל ויהודה היו במשך כל ימי הבית הראשון פגניות לבד משתי נישות היסטוריות קצרות בימי חזקיהו ויאשיהו. הספר מתאר את לידתו של אלוהי ישראל והביוגרפיה שלו. איך התגלגל אורקל אדומי רואה-כל, שהקריבו לו קורבנות אדם, לאלוהות אבסטרקטית נשגבה. אברהם ומשה לא היו הוגי הרעיון המונותאיסטי. מחולל דת הייחוד היה פילוסוף-גאון אלמוני מצאצאי משה, שבחר להישאר בעילום שם. * מחבר הספר הוא בוגר ארכיאולוגיה ולימודי מקרא. חיבר ספרים רבי מכר על חידושי מחקר שזכו לשבחי ביקורת. זהו ספרו התשיעי בסדרת "התנ"ך החילוני".