אנה פרנק: יומן. הנוסח המלא בתרגום חדש כפי שנערך בידי אוטו פרנק ומרים פרסלר אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון נמלטה משפחת פרנק לאמסטרדם, אולם הנאצים כבשו את הולנד ב-1941 ועד מהרה עמדו היהודים תחת איום של הגליה והשמדה. ב-8 ביולי 1942 ירדה המשפחה למחתרת, לדירת מסתור שהכין אוטו פרנק, אבי המשפחה. כחודש קודם לכן, לאחר יום הולדתה השלושה-עשר, החלה אנה לכתוב את יומנה: "אני מקווה שאוכל לגלות לך את כל מה שלא יכולתי לגלות עד עכשיו לאף אחד, ואני מקווה שאמצא בך ידיד נאמן ותומך". במשך יותר משנתיים כתבה אנה "מכתבים לקיטי" -מעין ידידת נפש שהמציאה ובהם סיפרה לה על חיי היום-יום על רקע פחד ההתגלות המתמיד, על המתחים, החרדות והשמחות הקטנות, שהיו מנת חלקם של המסתתרים במחבוא. במכתבים אלה התוודתה על לבטיה, חרדותיה, אהבותיה ושנאותיה - רגשות של נערות על סף הבגרות. ב-1 באוגוסט 1944 כתבה אנה את הקטע האחרון ביומנה. ב-4 באוגוסט נעצרו כל המסתתרים ונשלחו למחנות ריכוז. אמה של אנה נרצחה באושוויץ, אנה ואחותה מרגוט מתו בברגן-בלזן במרס 1945, שבועות אחדים לפני סיום המלחמה. רק האב, אוטו פרנק, ניצל. בשנת 1947 פרסם אוטו פרנק לראשונה את היומן. מתוך רצון לשמור על כבודם של הנזכרים בו, השמיט אוטו פרנק קטעים רבים שעסקו ביחסיה של אנה עם הסובבים אותה וכן התייחסויות לענייני מין ואהבה. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת פרסמה "קרן אנה פרנק", היורשת הכלל-עולמית של אוטו פרנק, מהדורה חדשה, שכללה את הקטעים שהושמטו - גרסה שראתה אור בעברית בשם "יומנה של נערה" (קרני 1999). הגרסה שלפניכם כוללת חמישה עמודים מכתב היד שנתגלו רק בשנת 1998, והיא הגרסה האחרונה, המלאה והמדויקת של יומנה של אנה פרנק. הספר אנה פרנק – יומן הוא מסמך אנושי מיוחד במינו המתאר בחדות וללא כחל ושרק את חיי הכלואים במחבוא– מסמך שממנו עולה דמותה של אנה, והיא נערה סוערת ורגישה, בעלת טביעת עין של סופרת, חוש הומור, כנות טוטאלית נוגעת ללב, וכישרון כתיבה נדיר.