האדם בורא את עולמו רבקה שכטר ספר זה הוא המשך לשני ספריי האחרונים בפילוסופיה של השפה: "קוסמולוגיה ושפה" ו"בראשית היה הדבר - האומנם?" בשני ספרים אלה הגעתי למסקנה שהשפה היא כלי יצירה, ולא רק כלי של קומוניקציה, כטענתם של הפילוסופים של השפה. אני מפרטת בספר את הדרכים שבהם יוצר האדם באמצעות כלי השפה את עולמו הלשוני, את ערכיו, את מוסדותיו, את המוסר שלו, ואת כליו. האדם הלשוני נבדל מן החיה המתוכנתת, כי לרשותה עומד רק כלי הכוח. האבולוציה העניקה לאדם בנוסף לכלי הכוח גם את כלי השפה, המקנה לו רצון חופשי מוגבל ואוטונומיה מוגבלת ליצור. האדם מתוכנת אפוא על ידי חוקי הקיום רק בגופו הביולוגי. באמצעות כלי השפה הוא מתכנת, יוצר, את עולמו הלשוני. בייחוד מודגשת בספר זה העבודה, שהמוסר האנושי הוא לשוני, פרי של משא ומתן בין בני אדם. בכך אני חולקת על עמנואל קאנט, שראה את המוסר כא- פריורי, ולכן בז למוסר התנ"כי הלשוני. ילד שנעזב בינקותו במדבר, לבדו על הר קרח, אין לו שפה, אין לו מוסר. כי השפה היא יצירה קהילתית. היא נוצרת על ידי משא ומתן. כך גם המוסר. רבקה שכטר