אלוהים לא מרשה חנוך דאום אלוהים לא מרשה, ספרו הראשון של חנוך דאום, מציג מונולוג חושפני הכולל ארבעה מכתבי התנצלות, שבהם חושף הכותב תהליך כואב של התרחקות מן הדת כפי שהכיר אותה, התרחקות מן המגזר שהוא שייך אליו, חיים בצלו של אב דומיננטי המקדיש את חייו לקהילה הדתית לאומית, עימות עם הרצון להיות חלק מקולקטיב דתי לאומי מבלי לנהוג על פי הכללים והתמודדות עם האשמות בלתי-פוסקות, ואולי מוצדקות, על שבחר כעיתונאי דתי שלא לייצג נאמנה את המגזר שממנו בה. אלוהים לא מרשה הוא אוטוביוגרפיה רגשית. זהו ספר מטלטל המטפל באומץ אך בהכנעה בבעיות שטרם טופלו בעולם הדתי: הומו-ארוטיות בישיבות, שימוש בכדורים פסיכיאטריים, זוגות מעורבים, בדידותם של ילדים הגדלים במשפחות מרובות ילדים ועוד. הספר נכתב באהבה גדולה אך מתוך כאב וגעגוע.