מלחמת ישראל-חיזבאללה 2006: התקשורת כנשק בסכסוך א-סימטרי מארווין קאלב, קארול סיווץ מתוך ההקדמה במשך שלושים וארבעה ימים בקיץ של שנת 2006 היתה תשומת ליבו של העולם מרותקת לחופו המזרחי של הים התיכון. שם, בלבנון... פרצה מלחמה עקובה מדם בין החיזבאללה לבין ישראל. עד מהרה התברר כי אין זו המלחמה המסורתית בין ישראל לבין מדינה ערבית, כי אם בעצם מלחמה א-סימטרית, פרוטוטיפ חדש בסכסוך המזרח-תיכוני, בין מדינה (ישראל) לבין כת או סיעה לוחמנית, צופנת-סוד, דתית-פונדמנטליסטית, בדומה לחיזבאללה, "מפלגתו של האלוהים" שבלבנון רואים בה לעיתים קרובות "מדינה בתוך מדינה" או ברצועת עזה החמאס, האגף הקיצוני של התנועה הפלסטינית המסרב להכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינה עצמאית. דייויד ברוקס, בעל טור בניו-יורק טיימס תיאר קבוצות אלו בשלושה אופנים כ"תת לאומיות", כדוגמת צבא המהדי בעיראק, "על-לאומיות", כדוגמת הבריתות הלא-רשמיות הקושרות בין החיזבאללה והחמאס לבין איראן וסוריה, או "חוץ-לאומיות", כרשתות התקשורת של שני עיתונים בשפה הערבית המופיעים בלונדון ונפוצים ברחבי העולם הערבי, ומה שאף חיוני יותר להבנת הלוחמה הא-סימטרית, שתי רשות הכבלים: 1. אל-ג'זירה, רשת הטלוויזיה הפופולרית ביותר באיזור המשדרת מנסיכות קטאר שבמפרץ הפרסי ו-2. אל-עראביה הרשת השנייה בפופולריות שלה המשדרת מדובאי הסמוכה.[...] בשיאו של העולם "החוץ לאומי" של התקשורת ההדדית עומד האינטרנט, שהוא אולי הטכנולוגיה המהפכנית ביותר בעולם המודרני. במלחמת הקיץ בלבנון הוא סייע בהפקתה של המלחמה "החיה" הראשונה בהיסטוריה... עד למלחמה זו, לא שידרה שום רשת בזמן אמיתי את המציאות הקודרת של שדה הקרב - תמונות של חיילים ישראליים מתקדמים או נסוגים בדרום לבנון, בתים וכפרים נהרסים בגיחות הפצצה [...] במילוי תפקידם השתמשו העיתונאים גם במצלמה וגם במחשב... כשהם מגלים לעתים קרובות (בלי כוונה יש להניח) מידע רגיש לאויב.[...] המצלמה נעשתה לכלי נשק במלחמה.[...] בין שמדובר ב"תת-", "על-" או "חוץ-", מיזוג זה של פוליטיקה רדיקלית ומהפכנית עם טכנולוגיית תקשורת אולטרה-מודרנית, כפי שנראה במלחמת 2006 בלבנון, הוא המגדיר את עצם טבעה של הא-סימטריה של הלחימה. תוצאה קובעת של הלחימה החדשה הזו היא שבתפקידו של העיתונאי חל שינוי דרמטי בחלקים רבים של העולם - מחיפוש האובייקטיביות וההגינות, לאימוץ סניגוריה כמכשיר מקצועי. אם לשעבר היה העיתונאי שואף לדיווח הוגן ומנותק, הרי שעתה מקובל יותר ויותר שעיתונאי נעשה שחקן פעיל וסניגור נלהב.[...]