המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה-17 עורך: אלי רכס הספר כולל 11 מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בשני כינוסים שנערכו בדצמבר 2005 וביוני 2006 על ידי תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאות עסקו בניתוח מהלכיה ותוצאותיה של מערכת הבחירות לכנסת ה-17 ביישוב הערבי בישראל. חלקו הראשון של הספר עוסק בהתנהגות האלקטורלית של הערבים בישראל ובהשפעותיה; החלק השני סוקר את הבחירות לכנסת ה-17; מתמודדים, תוצאות ותקשורת; והחלק השלישי דן בהחרמת הבחירות ובחלופות חוץ-פרלמנטריות. מאג'ד אלחאג' סוקר את דפוסי ההצבעה של הערבים לכנסת מקום המדינה ועד היום. סלים בריק מנתח את הגורמים לחולשתה של המערכת הפוליטית הערבית בישראל. אמל ג'מאל מסרטט קווים לדמותה של ההנהגה הפוליטית הערבית בישראל והחסמים העומדים בדרכה. יואב פלד דן בהשפעות של פסילת מפלגות ערביות מהשתתפות בבחירות לכנסת על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אלי רכס דן בשאלה האם חלה תפנית במאפייני הפעילות הפוליטית של הערבים בישראל בעקבות הבחירות לכנסת ה-17. סאמי אבו שחאדה סוקר את התפתחות הזרם הלאומי בפוליטיקה הערבית ומתייחס למודל 'מדינת כל אזרחיה'. רענן כהן דן בשאלה האם עשוי להתחדש הקשר בין הבוחרים הערבים לבין המפלגות הציוניות. ח'ליל רינאוי מנתח את תפקודה של התקשורת המסחרית ושל התקשורת הפוליטית-מפלגתית הערבית בתקופת הבחירות. ,br> עזיז חידר מונה שורה של שיקולים העומדים בבסיס החלטתו של הבוחר הערבי להחרים את הבחירות. יוסף ג'בארין דן בשאלה אם העמותות וארגוני החברה האזרחית הערבית עשויים לשמש חלופה פוליטית למפלגות הערביות. נוהאד עלי מציג את עקרונותיה של תפיסת 'אל-מג'תמע אל עצאמי' ('קהילה בלתי תלויה') שהגתה התנועה האסלאמית בישראל.