חדש על המדף

חירות קשה: מסות על יהדות
לקטלוג עמנואל לוינס
חירות קשה: מסות על יהדות
רוב המסות המקובצות בספר חירות קשה (1975) מאת עמנואל לוינס - אחד מספריו החשובים, הקריאים והמצוטטים ביותר, אשר עוסק בסוגיות יהודיות שונות - הופיעו תחילה בבמות שונות בצרפת, חלקן בכתבי עת אקדמיים וחלקן בעיתונות הצרפתית היהודית והלא-יהודית. יומונים ארציים גדולים, ביטאוני הקהילה היהודית וכתבי עת ספרותיים. הן התפרסמו בשנים 1976-1951, ותכופות חוברו בלחץ אירועים מסוימים או לרגל הזדמנויות מיוחדות. במסות אלה מצויה עדות רבת ערך להתרחשות התרבותית, הפוליטית ,והחברתית בשנים 1970-1950. נוסף לכך, מצטיירת בהן תמונה נאמנה של החיים האינטלקטואליים בכלל והיהודים בפרט בפריז שלאחר מלחמת העולם השנייה. נשמעים בהן הדים לדיונים ולוויכוחים שעורר שגשוגם של המדעים החדשים או המתחדשים - הפנומנולוגיה של הדת, הפסיכואנליזה והסטרוקטורליזם; פוגשים בהן אישים מעולם הספרות והפילוסופיה, כגון מרטין היידגר, פרנץ רוזנצוויג, שפינוזה, פול קלודל, ליאון ברונשוויג, סימון וייל, לצד הקריאות הראשונות שלווינס קרא בתלמוד בסוגיית המשיחיות.

בטקסטים הסוחפים והבהירים של חירות קשה מתגלה כיצד חווה אינטלקטואל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה את האירועים שזעזעו את העולם בן-זמננו: השואה, הקמת מדינת ישראל, הסטליניזם והתקופה שלאחר סטלין, שחרור מדינות אסיה ואפריקה מעול הקולוניאליזם ועליית "העולם השלישי". מסות אלה מאירות את האתגרים הרוחניים של היהדות בשנים שלאחר המלחמה, כמו גם את היעדים שהיה עליה להתמודד עמם באותה תקופה הרת גורל שבה הייתה יהדות צרפת שרויה בעיצומו של שיקום חומרי ורוחני. בספר מופיעים כמה מאמרים של לוינס על חשיבות החינוך היהודי ולימוד השפה העברית.

אולם אין זה ראוי להפוך את חירות קשה לאוסף תעודות שערכן היסטורי גרידא, ואשר מעידות על תקופה שבאה אל הקצה (באותה מידה שאין לסווג כתבים אלה כ"כתבים יהודיים" כנגד "כתבים פילוסופיים"), שכן במסותיו לוינס אינו חדל מלבקר את הפרשנות למקורות היהודיים, שעל בסיס מתודה היסטורית הופכת את היהדות החיה ל"מאובן" או למצבור אפיגרפי של עתיקות. במסגרת זו קורא לוינס - תוך כדי פולמוס חריף עם הנצרות - לשיבה אל הטקסט התלמודי כמופת של פילוסופיה עכשווית, פילוסופיה מתחדשת בעלת ערך אוניברסלי לעולם שלאחר אוושויץ.

עד כה ראו בעברית, בהוצאת רסלינג, ספריו הבאים של עמנואל לוינס: "אלוהים והפילוסופיה" (2004); "המוות והזמן" (2007). לספר מצורפת הקדמה רחבה מאת ד"ר ז'ואל הנסל על מכלול כתיבתו של לוינס,לצד הקדמה מאת ד"ר שמואל ויגודה על הטקסטים התלמודיים.