''אי חוקיות'' במזרח ירושלים: תופעת הריסות הבתים בראי מרחב, משפט וחברה אירוס ברוורמן מטרות העבודה עבודה זו מטרתה לבחון שני תהליכים: האחד - הבנייתה של ה"אי חוקיות" ביחס למבנים במזרח ירושלים, והשני - הריסתם של (חלק מ)מבנים אלה. תהליכים אלה ייבחנו מתוך נקודת מבטם האישית-סובייקטיבית של מספר מרואיינים. כפי שכבר הובהר לעיל, התהליכים שאני בוחנת כאן ממוקמים במרחב האורבני-נורמטיבי הפרטיקולרי של מזרח ירושלים, מרחב שמצוי (בהתאם לעמדה הישראלית הרשמית) תחת שליטתה הריבונית של מדינת ישראל. כמו כן, התהליכים שייבחנו במסגרת עבודה זו ממוצבים על ציר תיאורטי שבין "פרופסיונליזם" לבין "אי-פרופסיונליזם" ושבין "חוקיות" ל"אי חוקיות". העבודה תיעשה, אפוא, לחיבור בין שתי תימות תיאורטיות מרכזיות: תימת ה"פרופסיונליזם" ותימת ה"אי-חוקיות", וזאת בהקשרם של שני התהליכים הפרטיקולריים והלוקליים, כפי שתוארו לעיל: תהליך ייחוס ה"אי-חוקיות" למבנים במזרח ירושלים מחד גיסא, ותהליך הריסתם של חלק ממבנים אלו, מאידך גיסא. במילים אחרות, מטרת עבודה זו היא לבחון את מערכות היחסים המורכבות שבין משפט, מרחב וחברה, וזאת באמצעות התמקדות בהתרחשויות הקונקרטיות בהקשר של התכנון והבנייה במזרח ירושלים. במסגרת זו אחקור הן את הפן הפורמלי שביסוד מערכת היחסים בין המוסדות והגופים הפועלים במרחב זה, דהיינו: את הנורמות המשפטיות הגלויות (ובעיקר את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965), את סמכויות הגופים התכנונייים, ואת ההגדרות הגלויות של תפקידיהם של אנשי המקצוע העוסקים בתחום זה, והן את הפן הבלתי-פורמלי של מערכות יחסים אלו: התחרותיות הסמויה שבין גופי התכנון, המתחים שבין הפרופסיות המרכזיות הרלבנטיות לעבודה זו (ובעיקר בין הפרופסיה המשפטית לזו התכנונית), תחושת הקולגיאליות השוררת בין מי שעובדים במסגרת כל אחת מפרופסיות אלו, וההבחנות האישיותיות והפוליטיות שביניהם. ניתוח מוסדי ופרופסיונלי זה ייעשה תוך שימוש במושגי יסוד פוקויאניים, בתימות מרכזיות במשנתו של סטנלי כהן, ובבחינה של מקצוע עריכת הדין בהקשר של ספרות ה-cause lawyering.