יום אחד בחייהן: יומנן של נשים ג'וני ב. קול, רבקה ג'ופריי, ב.ק רחרה מה מעסיק נשים במהלך יום אחד בחייהן? חמש מאות עשרים ותשע נשים מכל רחבי ארצות-הברית נענו לקריאתן של עורכות ספר זה לתעד שעה שעה של יום אקראי אחד בחייהן - יום שלישי, ה-15 לאוקטובר 2002. יום חול רגיל של אמצע השבוע. הן לא קיבלו כל שכר-סופרים, ולא ידעו אם יומנן אכן ייכלל בספר. אך הן נענו למיזם: נשים בנות גילאים שונים, נשים מכל קצוות הקשת הנשית המייצגות מגוון של שונות, קבוצה החוצה גבולות תרבותיים, גיאוגרפיים, סוציולוגיים, כלכליים ואורח-חיים, ניאותו לפתוח דלת לרווחה אל יום אחד בחייהן, אל ביתן, עשייתן, מחשבותיהן ורגשותיהן... הגמלאית המתאבלת על מות בעלה; הסטודנטית הצעירה המקווה לשנות את העולם, המוזיקאית המחוננת המתעוררת שוב ושוב במלונות זרים ומתגעגעת לפינה משלה, המנהלת הבכירה, עורכת-הדין שהפכה לאמא ועקרת בית במשרה מלאה, האשה המתמודדת עם מחלה סופנית של בעלה, המורה הרוחנית --- ובין יומן אחד למשנהו - "הבלחות" של קטעים קצרצרים אשר לוקטו מתוך יומנן של נשים אחרות: • "אני דנה עם בעלי באפשרות שאעזוב את מקום עבודתי, והשאלה הראשונה שהוא מפנה אליי היא: מה נעשה בלי המשכורת שלך? זוהי אכן דרך להבעת תמיכה! תודה,מותק." • "... הוא התינוק המתוק-ביותר, המקסים-ביותר, והמלאך-היקר ביותר. אבל לכל הרוחות, כמה שהוא תובעני!... " • "מה את עושה?" צועק דייוד מהחדר השני . "אני כותבת" ,אני עונה בצעקה . אבל מה יש לך כבר לומר? לא עשית דבר עד עכשיו - צחצחת שניים והתלבשת!" • " כרגיל, כשאני רק מנסה לתפוס תנומה, בעלי האהוב מנסה לדבר איתי! 'כן, מותק' 'לא, מותק.' על מה לעזאזל הוא מדבר בכלל? ... " • " אני שואלת את עצמי אם התחת שלי נראה טוב במכנסיים שאני לובשת ... " • "יש לי חשק לנסוע למיאמי, בזה הרגע. אני בטחוה שהחיים שם קלים יותר ." והנשים האלה הן אני, את ואתן.