המהפכה החברתית במשפט העסקי עלי בוקשפן מתוך ההקדמה מאת מאיר שמגר ענף דיני החוזים במשפטנו שאב במידה רבה מן המשפט האנגלו-סקסי. עקרונותיו הקמאיים של תחום משפטי זה, התקפים במידה זו או אחרת גם בתקופתנו, ינקו מן ההשקפות והדעות שהתפתחו במאות ה-18 וה-19 וגיבשו את התורה הקלאסית של דיני החוזים. [...] במאה ה-20 החלה פריסת הכנפיים של זרם חדש ומחדש. מגמה חדשה השתלטה אט-אט על תפיסות היסוד, מגמה שדגלה בסולידריות, בשיתוף הפעולה, ובמעורבות האישית של הצדדים לחוזה [...] עיקרו של דבר, התורה הראשונית של חופש החוזים ההחלטי נזנחה, ואת מקומה ירשו גישות שביקשו לעגן במשפט ולחזק בו את כיבוד ההבטחות ואת אחריות הפרט למהות המוסרית של מעשיו. שיקולים של הגינות, מוסר וצדק דחקו את מקומם של החופש המוחלט והאוטונומיה הבלתי-מוגבלת של רצון הפרט [...] בהרצאה שנשאתי בשנת 1992 [...], התייחסתי לשיטה הכלכלית הנוהגת בדמוקרטיות המערביות ולאיזונה החיוני עם מטרותיה של מדינה הראוה בשמירת כבוד האדם וחירותו זכות יסוד המוגנת חוקתית. הווי אומר, ההקשר היה בו כדי לשלב את החובה הנורמטיבית של תום לב ושמירת כבוד האדם בשיטה הכלכלית - היינו: גם בתחום החוזי כפשוטו [...] כפי שאמרתי בהרצאתי הנ"ל, ראוי כי מניעתו של מה שכונה "דרוויניזם חברתי" תישען לא רק על חקיקה אלא גם על אחריות חברתית ועל אמון הדדי. כדי לשמר כלכלת שוק שהיא חיונית לשגשוגה של חברה, צריך להציב לצדה או מעליה מערכת ערכים מכוונת, המזרימה כללי התנהגות אנושיים ואתיים [...] מגמות אלה, שמוצאות את ביטויין בנורמות שבדיני החוזים ואף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הן בין אלה שנדונות בהרחבה וביסודיות בספר זה. הן חיוניות לפרשנותן של תפיסות היסוד המשפטיות בדרך שכבר הותוותה על ידי המחוקק, והיא יאה וראויה לשיטת המשפט שלנו ותואמת את תפיסותינו האנושיות והמוסריות. בספר זה המחבר מחדד ומבהיר כי מערכת הערכים המכוונת, המזרימה כללי התנהגות אנושיים ואתיים, נעשית כיום גם מתוכו של המשפט העסקי עצמו.[...]