אתרים במחוזות הזיכרון: ספרי יובל של קיבוצים רוני כוכבי-נהב ספרי היובל של הקיבוצים מספרים לכאורה את הסיפור המסוים והמיוחד של המקום, כל ספר והקיבוץ שלו, כל קיבוץ וחג היסוד שלו. אך הספרים אוצרים בתוכם גם סיפור רחב הרבה יותר. מראשית שנות השלושים של המאה העשרים, עת יצאו לאור ספרי היובל הראשונים, ועד לסופה של המאה העשרים, ספרי היובל מייצגים תופעה תרבותית פולקלוריסטית אותנטית החורגת מגבולות הקיבוץ היחיד. מעיון בתוכנם ובצורתם מתברר הקשר ההדוק בין עולם הערכים הקיבוצי ובין ספרי היובל, אשר בהשתנותם ברצף השנים משקפים את התמורות שחלו באידיאולוגיה הקיבוצית. ספרי היובל מביאים את סיפור המקום במבט לאחור, מנקודת זמן החג בהווה, אל נקודת הראשית. ספרי היובל הם אתרים במחוזות הזיכרון - מוסדות תרבות הנוצרים כדי לשמר ולבסס את ערכיה של החברה, להנחילם לדור הבא ולהבטיח את תקפותם. ה'מחוזות' הם זירת הופעתם של ספרי היובל - הקיבוץ כחברה וכ'מקום', ו'האתרים' הם ספרי היובל עצמם, כאמצעים לביצורו ולחיזוקו של הזיכרון הקולקטיבי. אחד הגילויים המפתיעים במחקר שהוביל לספר, הוא הקשר ההדוק בין מסורת היהודית על מאפייניה, לבין עיצובם הטקסטואלי, התוכני והחיצוני של ספרי היובל. הלוא רובם הגדול ראו אור בקיבוצים חילוניים, אשר ביקשו לכאורה להתנתק מאותה מסורת. המסקנה המתגבשת היא, כי ספרי היובל של הקיבוצים מבטאים את הצורך של הקהילה לכונן קודקס של טקסטים קאנוניים, חגיגיים-טקסיים, המתבססים על הזיכרון הקולקטיבי המקומי והמבצרים אותו. באמצעותם נוצר מיתוס המנחיל לדורות הבאים מורשת מוסמכת, כתובה או מצולמת, של תולדות המקום וערכי החיים בו. פן חשוב זה ביצירה התרבותית של הקיבוץ מואר עתה לראשונה, ומוגש לכל המתעניין בתולדות הקיבוץ. ד"ר רוני כוכבי-נהב - מורה, ספרנית ומרצה בת קיבוץ הזורע וחברת הקיבוץ ערכה את חוברת סיפורי המקום של קיבוצה: בין המגבת לוואדי פוריר לחג יובל החמישים 1986, והייתה עורכת ראשית של ספר יובל השישים: הזורע- מעגלי יחיד ויחד 61996-193. ספר זה הוא עיבוד מחקרה שנכתב באוניברסיטת חיפה במסגרת החוג לספרות עברית והשוואתית, החטיבה לפולקלור.