עיונים במשפט העברי ובהלכה: דיין ודיון בעריכת יעקב חבה ועמיחי רדזינר בפתח הספר מבחר המאמרים בקובץ זה מבוסס על הרצאות שניתנו בכנס "דין, דיין ודיון" שהתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ועל מחקרים חדשים שנוספו עליהן, העוסקים גם הם בהליך הדיוני של המשפט העברי על צדדיו ומרכיביו השונים. זהו אחד הקבצים היחידים בתחום המשפט העברי (וודאי כאלה שנכתבו בשפה העברית בתחום זה) אשר מכילים מספר רב של מאמרים הסובבים סביב תחום משפטי אחד ומאירים בו פינות שונות מזוויות שונות בתקופות שונות ובאמצעות דרכי מחקר שונות. כך, למשל, ניתן למצוא בקובץ מאמרים העוסקים במבנה בית הדין וסמכויותיו, כמו מאמרו של ישראל מ' תא שמע ז"ל הדן בבית דין חשוב, או מאמרו של חיים שפירא בעניין בית הדין ביבנה. המאמר של אהרן אנקר הדן בהיקפה של סמכות השיפוט הפלילי של המלך, ומאמרו של אהרן קירשנבאום שעניינו ענישה מחוץ לבית הדין. מאמרים אחרים עוסקים בכללי האתיקה של הדיינים, כמו מאמרו של יובל סיני על הכלל "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין", או מאמרו של רון ש' קליינמן בנושא של ניגוד עניינים. יש בקובץ גם מאמרים הדנים בהליך השיפוטי עצמו לרבות כללי הראיות והאמצעים שמפעיל בית הדין. בהקשר זה ניתן למנות את מאמרו של יצחק ברנד על הכלל "פלגינן דיבורא", דיון מקיף של אליאב שוחטמן בכלל "מדבר שקר תרחק" והשלכותיו, ומאמרו של יחיאל קפלן בעניין "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". מאמרו של שלום אלבק עוסק בדרך הפסיקה של הדיינים בימי התלמוד. בשאלת ההכרעה עוסקים גם יוסף ריבלין במאמרו "שיקול דעת ומשקל דעה", ושמשון אטינגר הדן בשאלת הפיקציה של הדין ושל הדיין. מגוון הכותבים והדיסציפלינות האקדמיות השונות שהם מייצגים נותן בהחלט תמונה מעניינת. יש מאמרים שנקודת המבט שלהם היסטורית, אחרים מתמקדים בדיסציפלינה של המחקר התלמודי, יש המתמקדים בספרות הרבנית, ויש מחקרים על בסיס דוגמטי-משפטי. בחלק מן המאמרים ניתן למצוא שילוב של יותר מדיסציפלינה אחת. על כן עשוי ספר זה לעניין קהל רחב במיוחד, ולא רק את החוקרים המקצועיים של המשפט העברי.