השביעי: משיחיות בדור השביעי של חב יצחק קראוס בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת העם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים. עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ'רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה. כאדמו"ר השביעי של חב"ד, הוא מחולל תמורה בדרכה של התנועה- מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה". ביטוי לכך ניתן, למשל, בשיירות "הטנקים" של חב"ד בחוצות ניו יורק וכבישי ארץ ישראל, במבצעי הנחת תפילין, במסעות פרסום להפצת המוטיב המשיחי ובקריאה לגויים לקיים את שבע מצוות בני נח. לכך מצטרפות פעולות לילדים, כמו תהלוכות ל"ג בעומר בכיכובם של כוכבי ספורט, ותנועת הנוער "צבאות השם". האם מדובר בהמשך תנועת החסידות שהקים ההוגה המעמיק רבי שניאור זלמן מליאדי או שמא לפנינו מעבר לפופוליזם חיצוני, על רקע משברים רוחניים במאה העשרים? בשפה מרתקת וקולחת, פורט יצחק קראוס את המהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בדור האחרון. הרב ד"ר יצחק קראוס הוא ראש המדרשה לנשים במכון הגבוה לתורה, באוניברסיטת בר-אילן. מחקריו עוסקים בתנועת החסידות במאה העשרים, וביחסן של החסידות והיהדות החרדית לציונות ולמדינת ישראל. זה כמה שנים הוא מתמקד בחקר חב"ד.