פשיטת רגל בקיבוץ: מצובה כמשל אורי וובר דו"ח מיוחד ויסודי של ד"ר אורי וובר (יחיעם) שופך אור על הסימנים המוקדמים להתמוטטות קיבוץ מצובה, על התמודדות הגורמים השונים עם המשבר, סוקר את הדרכים לשיקומו ומנסה לענות גם על השאלה המסקרנת: מדוע פשיטת הרגל התרחשה דווקא במצובה, בעוד שמערכות קיבוציות רבות הנמצאות במצב חברתי-כלכלי דומה,ואף קשה יותר שרדו? הסיפור המלא של מצובה שנתיים אחרי הנפילה . (מתוך "כרוניקה של קריסה ושיקום", אריק בשן, עיתון "קיבוץ" 8.9.2005) הרעיון לעריכת המחקר נולד בעקבות פגישותיי עם עמיתים במועצות אזוריות שכנות, שבהן עלו אותן שאלות שוב ושוב: כיצד הגיבה המועצה האזורית? איך נערכתם מול קריסת הקיבוץ? גם אצלנו זה יכול לקרות, והיינו רוצים לדעת." הפעילים בתנועה הקיבוצית העלו אף הם שאלות נוקבות: האם אפשר היה לדעת שהמשבר מתקרב? האם 'הכתובת הייתה על הקיר'? האם ניתן לזהות מקרים כ'מקרה מצובה' מבעוד מועד?" וחברי קיבוצים מאזורים אחרים היו מתעניינים בדאגה במתרחש במצובה ושואלים: "האם הקיבוץ יצא מזה"? ד"ר אורי וובר עלה מצרפת בשנת 1966, במסגרת גרעין של השומר הצעיר שהצטרף לקיבוץ יחיעם. למד סוציולוגיה בארץ ובצרפת. במהלך השנים מילא תפקידים רבים בקיבוצו, ועסק במחקר ובייעוץ במחלקת החברה של הקיבוץ הארצי ובגבעת-חביבה. בשנים האחרונות מנהל את היחידה לתכנון אסטרטגי במועצה אזורית מטה אשר ומרצה בחוג לסוציולוגיה במכללת הגליל המערבי.