אימא יש רק שתיים: קבוצה טיפולית כאם קמאית ניצה אברבנאל קבוצות טיפוליות אנליטיות הן קבוצות הומגניות מבחינת המין (gender): קבוצות גברים וקבוצות נשים. קבוצות אלה התקיימו במשך שנים רבות - לעיתים כעשרים שנה - בקבוצות פתוחות: אנשים שסיימו טיפול עזבו, ואנשים חדשים נכנסו לקבוצה. גרעין הקבוצה, אנשים ששהו בה שנים רבות,מיקומה וזמן עבודתה וכמובן, המנחה - היו קבועים. המחברת הרבתה לעסוק בקבוצות אלה משום שהבחינה, כי לקבוצה כזו יש פוטנציאל להגיע לרבדים העמוקים ביותר בחיי האדם ולרוב לתקן ולשנות רבדים אלה ולאפשר לאדם לבנות איכות חיים טובה יותר. לקבוצה יש יכולת לשמש מעין אם קמאית. הכוונה לאם טוטאלית, סימביוטית, בלתי נפרדת, שהקשר הראשוני שלה לתינוקה - בין אם זכר ובין אם נקבה - קובע את גורלו. זאת בהשוואה ליחסים עם אם אדיפלית, המתקיימים לאחר שחלה הפרדה בינה ובין תינוקה, ובקשר שביניהם יש מקום גם לאובייקטים חשובים אחרים, כמו אב, אחים ואחיות. בעוד שבשיחות אינדיבידואליות הקול הנשמע הוא קולה של האם האדיפלית, לקבוצה יש פוטנציאל להגיע לרובד הקדום יותר - לרובד הראשוני לפי הקודים של האם הקמאית. למסעות מדהימים אלה של אנשים בתוך קבוצה ניתן ביטוי בספר זה, המסכם עבודה של שנים רבות. ד"ר ניצה אברבנאל פסיכולוגית בעלת אוריינטציה פרוידאנית ויוניגאינית, חוקרת את תרבות האדם הן בהתחקות אחר הסיפור האנושי על היבטיו השונים והן במסעותיה בחיפוש אחר עולם הולך ונעלם. ספריה "חוה ולילית" ו"גלגמש, גיבור מיתולוגי בתרבות משתנה", יצאו לאור באוניברסיטת בר-אילן.