| היופי בראי הפילוסופיה | |
|
רות לורנד |
חווית היופי, עוצמתה ומורכבותה זכו לתשומת ליבם של הוגים בתרבות המערבית מאז אפלטון ואריסטו. הגות המאה העשרים הזניחה ברובה את הדיון ביופי, ביטלה את חשיבותו והתעלמה מהכמיהה ליופי ומכוח השפעתו. היופי בראי הפילוסופיה מטרתו כפולה: להציע תשובה מקיפה לשאלה מהו יופי ובמה כוחו; להשיב את מושג היופי מגלותו הפילוסופית ולחדש את מעמדו כאחד ממושגי המפתח בהבנת הניסיון האנושי בכללו. הספר בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו מתוך מטרה להציג תיאוריה מקיפה על טבעו של היפה ומעמדו כערך בין שאר הערכים. במרכז הדיון עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. מושג הסדר הרווח מבוסס על חוקים ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כללים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד- פעמי וייחודי, ועם זאת בר- השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון, בניגוד לעמדה הרווחת כיום, כי התשוקה היא ממהותה של האומנות. פרופ' רות לורנד מלמדת בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ספריה הקודמים: על טבעה של האומנות, 1991, |
|