ישראליות חזותית: תערוכה במסגרת הכנס השנתי ה- 23 של האגודה ללימודי ישראל (AIS) אוצר: אליק מישורי כבר בפתח הדברים חשוב לי להדגיש, שתערוכה זו מוקדשת לאמנות הישראלית שצמחה מתוך המסורת היהודית, ולכן המונח "ישראלי" שיוזכר שוב ושוב מצטמצם בהכרח ליוצרים היהודים הפועלים בארץ. התבוננות מעמיקה ביצירות של אמנים ישראלים מלמדת על נטייה לתיאור חפצים הגוברת על הנטייה לתאר דמויות אנושיות. העדפה זו, במודע או שלא במודע, נובעת משתי סיבות עיקריות: א. השתייכותם למסורת התרבות היהודית, שביכרה ייצוג חזותי של חפצים על פני ייצוג חזותי של דמות אנושית; ב. ההשתלטות האדירה של האובייקט על האמנות המערבית ממחצית המאה העשרים ועד ימינו. דבריו של האמן מיכאל סגן-כהן שופכים אור על הבעיות הניצבות בפני אמנים ישראלים בכל הנוגע למורשת היהודית ולחוויית היותם אזרחים במדינה ריבונית כמדינת ישראל. סגן- כהן קיים ראיון עצמי שפורסם כמאמר בכתב- העת סטודיו: - התנ"ך, אני מבין, חשוב אצלך. - [...] התנ"ך הוא צורת התקשרות ישראלית, אם גם לא בדיוק ציונית, למקורות. [...] זה שאני לא דתי, לא אומר שאני לא מאמין, וכדי לסבר את האוזן אני נוהג לומר שאמן, אמנות ואמונה קשורים לשורש א.מ.ן ואחת מצורות ההתקשרות שלי לתנ"ך היא בעבור שורשים עבריים. [...]... ואני מוסיף על כך גם שאינני משאיר את האמנות בכלל לחילוניים. הקונטקסט החילוני, כביכול, הוא חשוב מנקודת המבט הישראלית/ציונית. אבל אל תבין אותי לא נכון, אני למשל לא נגד התלמוד [...] [...] זוהי קריאה כזו [בתנ"ך] דתית/חילונית כביכול שאני מאמין בה. מה שהתנ"ך מייצג זו השקפה שלמה ואמביציוזית על עולם ומלואו, כולל השקפה על ההיסטוריה. כלומר, מה קורה לאידיאה בשטח וכו'. זה לא עניין לדתיים, שלא קוראים כך את התנ"ך [...] מטרת התערוכה הנוכחית היא להציג יצירות המייצגות חפצים ישראליים- יהודיים. על טיבם של אותה ייחודיות ישראלית אנסה לעמוד באמצעות דוגמאות שנבחרו מתוך ארבעה תחומים: • צמחייה בישראל • אדמת ישראל • סימבוליקה ישראלית • השפה העברית