הישרדות: תפיסת המוות בין מלחמות העולם בארץ-ישראל ובאיטליה אורי ש. כהן הישרדות היא מילת המפתח של ספר זה: ספרות כביטוי המלא ביותר של תקופה היא חומר הגלם שלו. הבחינה של תפיסת המוות בתקופה שבין מלחמות העולם מאפשרת לקורא גישה אל מארג השפה, כמו גם אל הרעיונות שמדריכים את הקיום שלנו עד היום. בן גוריון ומוסליני, עגנון ושלונסקי, פירנדלו ואונגרטי - אלה היוצרים והמנהיגים העומדים במרכז הדיון בספרו רב- ההשראה של אורי ש. כהן. הצבתה של התרבות העברית בארץ ישראל לצד התרבות האיטלקית של התקופה מנכיחה את קווי האופי הייחודים של התרבויות הפוליטיות השונות. הספר הישרדות, בשונה ממחקרים השוואתיים אחרים, אינו עוסק בהשוואה. זו מצויה בכך שאותה שאלה נשאלת בשני מקומות, בשתי שפות, בשתי תרבויות פוליטיות וספרותיות שהן בעת ובעונה אחת שונות ודומות זו לזו; דומות מעצם העובדה ששתיהן, באופיין, סגורות באותה תקופה: בארץ ישראל, ככלל, מי שאינו ציוני אינו משתתף במערכת הספרותית, ובאיטליה, מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו - מושתק. מהי תפיסת המוות של תרבות נתונה - זו השאלה. ספר זה רואה בתשובה עליה, כפי שהיא מתרחשת בשיח הציבורי והפוליטי, את המקום שבו מתרחש המעבר מהתחושה הקיומית של היחיד לקיומה של קהילה. תוך כדי דיון מעמיק במגוון רב של תיאוריות (פוקו, בארת, אגמבן, שמיט, דה מאן ואחרים) נחשפת תפיסת המוות כצומת מרכזי של התרבות במפגשה עם הפוליטי, כמקום המהותי שבו מתרחש השיח הציבורי. דעות פוליטיות של סופרים אינן נחקרות כאן, אלא המשמעות הפוליטית של השפה, של הסיפור ושל השירה. השיח הספרותי והשיח הפוליטי נקראים כאן כחלקים של אותה רקמה המזינה את היחיד אך גם שולחת אותו אל מותו. מותי שלי, הדבר הוודאי שלעולם אפשרי אך גם לחלוטין בלתי נתפס, הוא המפתח של ספר זה. המנעול הוא המציאות המדממת שלנו, שבה הישרדות היא מילת המפתח שעולה כאן לראשונה כנקודת ההיתוך של הפוליטיקה היהודית מראשיתה ועד עצם היום הזה. אורי ש. כהן הוא מרצה לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה; מחברו של הרומן "על מקומו בשלום" (ידיעות אחרונות, 2004). יחד עם רוני אבולעפיה יצר את הסרט הדוקומנטרי "אידה פינק - רישומים לקורות חיים". לאחרונה תרגם מאיטלקית את ספרו של ארי דה לוקה "היפוכו של אחד" (הספריה החדשה, 2006).