עת לעשות להצלת ישראל: אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה, 1945-1942 חיים שלם הספר דן בתגובתה של תנועת אגודת ישראל בארץ ישראל לשואת יהודי אירופה בשנים 1945-1942. אגודת ישראל הייתה תנועה קטנה ביישוב, ואולי זאת הסיבה שתגובתה לשואה טרם נחקרה. אולם דווקא משום שלא נמצאה בתווך הקונצנזוס הציוני, יש חשיבות לבחינת עמדותיה ודרכי תגובתה מן ההיבט הדתי שלה. פעולות התגובה וההצלה שנעשו בשמה נישאו למעשה על כתפיהם של יחידים מסורים שפעלו בשם התנועה, אך מאחוריהם לא ניצבו גדודים פעילים. היו אמנם רגעים שהתנועה פעלה כגוף מלוכד, כמו בארגון כינוסים של אבל ותפילה בתגובה לידיעות שהגיעו על גורל יהודי אירופה. אך דווקא רגעים אלה מבליטים את העובדה כי אגודת ישראל בארץ ישראל סבלה מחולשה מבנית מאז ייסודה. משלהי 1942 התאפיינו פעיליה המרכזיים בארץ בפעילות נמרצת להקמת ועד הצלה יישובי. כינוסי האבל, התפילה והאזעקה שארגנה אגודת ישראל, זעקה על גורל יהדות פולין שהובלה להרגה, הכותרות בעיתוניה והמאמרים והנאומים של דבריה קראו לדעת הקהל ולמנהיגי היישוב והסוכנות היהודית לפעול להקמת הוועד. בפעילות זו תרמה אגודת ישראל תרומה נכבדה להקמתו של וועד ההצלה היישובי. הופעתה הציבורית של אגודת ישראל בארץ לנוכח אירועי השואה אופיינה בעיקר בפעילותם של הרב יצחק מאיר לוין ושל בנימין מינץ בתוך תנועתם ובוועד ההצלה היישובי [...] עם זאת, ההתקרבות ליישוב ולמוסדותיו החלישו במידת מה את ניסיונות ההיבדלות של אגודת ישראל מהאתוסים הציוניים של היישוב. הבולט בניסיונות היבדלות אלה היה מיעוט ההתבטאויות של מנהיגי אגודת ישראל בעניין מרד גטו ורשה. התנועה לא פיארה את גבורת הלוחמים, ובהם גם חבריה [...] ובכך נמנעה מלאמץ לה אחד מהחשובים שבאתוסים הציוניים [...] בכל זאת יש לראות בפעילות ההצלה שקיימה ובתגובותיה למאורעות השואה גורמים מרכזיים שהטו אותה מהדרך הראשית שאפיינה אותה [...] אל מסלול אחר, שהוביל אותה, לקראת הקמת המדינה, בכיוון הלאומי הישראלי. ד"ר חיים שלם הוא ראש המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים,שם הוא חוקר את היהדות הדתית והאמונית בצרפת בתקופת השואה. מחקרו משתלב בהתמחותו בחקר היהדות החרדית בכלל, ואגודת ישראל בפרט בתקופת השואה [...]