ספר את חייך דן בר- און הספר מתאר את המתודה שפיתח דן בר-און: כיצד להשתמש בסיפורי חיים גם כמתודה איכותנית למחקר ביוגרפי וגם כדי להפגיש אנשים משני צדי המתרס לדיאלוג משותף. עבודה כזאת דורשת סבלנות רבה ומחויבות לטווח ארוך, שילוב של אתיקה מדעית ברורה עם רגישות כלפי אנשים המעורבים בתהליך. המחבר סוקר בספר זה את עבודתיו המוקדמות בקיבוץ, את עבודותיו עם משפחות של ניצולי שואה, עם צאצאיהם של מחוללי השואה הנאצים ואת קבוצת ה-TRT, שבה נפגשו נציגי שני הצדדים במשך ארבע-עשרה שנים. אך רובו של הספר מוקדש לעבודות עם ישראלים ופלשתינים, פלשתינים מן הרשות ומישראל. דרך העבודות המתוארות בספר, דן המחבר בקשיים של בניית שלום "תחת אש" אך גם בהישגים האפשריים של עבודות אלו. המשמעויות האפשריות של מחקרים אלה הן רבות: פיתוח של תיאוריה והתערבויות במצבי סכסוך מתמשכים, תוך התמודדות עם התסכול המלווה את החוקר- המתערב, הקשר המורכב בין עבודה פסיכולוגית ופוליטיקה, של מעורבות רגשית וניתוח רציונלי. הספר מסתיים בניסיון להגדיר מחדש את מושג הפיוס, מבוסס על גישה אמפירית מעבר לשיח הדתי למחצה המאפיין אותו בדרך כלל. מתוך הפרק המסכם: "כשאני שב ומהרהר בפרויקטים שערכתי עם הפלשתינים ואשר מדווחים בספר זה, אני חוזר ומדגיש שהם היו תוצאה של דרך ארוכה. למרות כל מאמציי והדיאלוג שקיימתי עם עמיתים פלשתינים, ובהתחשב בעובדה שאני ישראלי-יהודי, אני עדיין שייך למערב יותר מאשר למזרח: האינטואיציות שלי עובדות טוב יותר בגרמניה מאשר ברשות הפלשתינית, ואני דובר את השפה הגרמנית טוב יותר מאשר את השפה הערבית. אני בקי יותר במתרחש כעת בניו-יורק, בלונדון ובברלין, מאשר במתרחש בקהיר, בדמשק ובעמאן... אנו עדיין זרים לחלק הזה בעולם, ועלינו למצוא את הדרך לפרוץ ניכור זה. [...] שילוב החלקים המערביים עם החיים והמורשת המזרח- תיכוניים היא משימה קשה למדי באזור כה כאוטי ורווי סכסוכים, במיוחד לאור העבודה שהעולם הערבי תופש את ישראל כמדינה זרה וקולוניאליסטית. זוהי משימתם של הדורות הבאים, שאנו להם גשר. [...] " דן בר און הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהל יחד עם שותפו, פרופסור סמי עדוואן, את PRIME (מכון מחקר לשלום במזרח התיכון), אשר ממוקם בבית ג'אלה. הוא נושא הקתדרה על שם דוד לופטי לחקר פסיכולוגי לאחר השואה. [...] בין ספריו: בין פחד לתקווה: שלוש דורות במשפחות של ניצולי שואה (1994); מורשת השתיקה: שיחות עם ילדי הרייך השלישי (1997); על ה"אחרים" בתוכנו: תמורות בזהות הישראלית מנקודת ראות פסיכולוגית- חברתית (2005)