זעקת דלות: פתרונות הלכתיים לבעיית העגונות בזממנו מוניק דיסקינד גולדברג ודיאנה וילה "דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו" (עבודה זרה ה' ע"א ומקבילות) וניתן להוסיף: דור דור ואתגריו ההלכתיים". אין ספק שבעיית העגונות או מסורבות הגט היא אחת הבעיות ההלכתיות החמורות של ימינו. מתקופת התלמוד ועד המאה התשע-עשרה קהילות יהודיות היו אוטונומיות עם בתי דין בעלי סמכות שלא היססו להפעיל את סמכותם. כשאישה ביקשה להתגרש והבעל סירב מתוך נקמנות או על מנת לסחוט כסף, בית הדין והקהילה ידעו כיצד לגרום לכך שהבעל ישתף פעולה. בעת החדשה נוצרה בעיה חדשה של עגונות או מסורבות גט המחכות שנים לגט פיטורין מבעליהן. באופן פרדוקסלי משבר זה נוצר מסיבות הפוכות בארץ ובחו"ל. בחוץ לארץ, הבעל נותן גט אזרחי לאישתו ולא רואה צורך בגט פיטורין על פי הלכה. לאחר מתן הגט האזרחי, הוא עוזב את העיר או מתעלם מאשתו והיא מחכה שנים לגט פיטורין ללא הועיל. בארץ לעומת זאת הסמכות הבלעדית בענייני נישואין וגיטין ניתנה לבתי הדין הרבניים על פי החוק משנת 1953. במרוצת הזמן,הבעלים התחילו לסחוט סכומים גדולים מנשותיהן על מנת לתת להן גט. המונופול של בתי הדין מצד אחד וייראת ההוראה" של הדיינים מצד שני נותנים לבעלים כוח עצום לסחוט את נשותיהן. הדיינים סוחבים תיק במשך שנים מחוסר יכולת למצוא פתרון הלכתי לבעיה או יועצים לאישה להיכנע לסחטנות הבעל ולשלם לו הון עתק או למסור לו את הדירה או את משמורת הילדים על מנת להשתחרר מעיגונה. כתוצאה משני המצבים, אלפי נשים יהודיות בארץ ובעולם מחכות לגט במשך שנים. ספר זה הוא הספר הראשון הסוקר באופן יסודי את הפתרונות שהוצעו לבעיה זאת במאה השנים האחרונות. החלק הראשון דן בפתרונות כדי למנוע עיגון בעתיד כגון: הסכמי קדם - נישואין, תוספת לכתובה, תנאי בנישואין, ופילגשות. החלק השני דן בפתרונות להתיר עגונות לאחר שהבעל מסרב לתת גט: כפיית גט, טענת מקח טעות, והפקעת קידושין. על המחברות הרב מוניק זיסקינד גולדברג והרב דיאנה וילה הן בוגרות של בית המדרש לרבנים על שם שכטר וחוקרות במכון לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים. על העורכים הרב פרופ דוד גולינקין הוא נשיא מכון שכטר ופרופסור להלכה במכון. הרב שמואל לואיס הוא ראש ישיבה של הישיבה הקונסרבטיבית בירושלים. פרופ' משה בנוביץ הוא פרופסור חבר לתלמוד והלכה במכון שכטר.