משורר בחצר המלך: טדרוס הלוי אבולעפיה: שירה עברית בספרד הנוצרית אביבה דורון טדרוס בן יהודה הלוי אבועלפיה פעל בטולדו כמאה שנה לאחר שעקר מרכז התרבות היהודית מאנדלוסיה המוסלמית אל ספרד הנוצרית. וכמאתיים חמישים שנה לפני גירוש יהודי ספרד. טולדו הייתה במאה השלוש-עשרה מרכז תרבותי תוסס, בו פעלו, זה לצד זה, הנזירים שכיוונו את שיריהם אל המוני העם, זמרי-עם שסיפרו את עלילות הגיבורים, הטרובדורים שהגיעו מדרום-צרפת, ואף המלך, אלפונס העשירי, משורר חשוב בזכות עצמו. בנוף תרבותי זה לא נפקד מקומם של המשוררים היהודים שלא ויתרו על מסורות השירה האנדלוסית והערבית בעודם קשובים אל המעשה הספרותי סביבם. ספר זה, שהוא הראשון שהמוקדש למשורר עברי בספרד הנוצרית, מתאר את שירתו של המשורר העברי- הקסטילניאני על רקע צומת התרבות שבה פעל. מן הדיון במוטיבים, בדרכי העיצוב הרטורי הציורי. בדרכי הניסוח והתפיסה הפואטית. מתגלה הציר המרכזי של שירתו: דו-שיח אינטימי עם אלוהיו ועולה דמותו של יוצר בעל ייחוד. ד"ר אביבה דורון, חוקרת ומשוררת, מרצה באוניברסיטת תל-אביב על השירה העברית בימי הביניים ומכהנת כראש המרכז להוראת תרבות יהודי ספרד במכללת לוניסקי. מספריה: • יהודה הלוי - תהודת יצירתו, 1985 (ספרדית) ; • " והשמש כמו לבי שחורה..." - שירת המלחמה של ימי הבינים והשירה העברית החדשה- עיון משווה, 1983; • מבחר מאמרי ביקורת על יהודה הלוי, 1988.