מכל ממלכות הגויים : יחסי ישראל ובריטניה הגדולה בעשור הראשון לאחר תום תקופת המנדט 1959-1948 מרדכי בר-און יחסי מדינת ישראל עם בריטניה הגדולה בעשר השנים הראשונות לאחר תום המנדט הבריטי בארץ-ישראל היו טעונים מתח רב. לא רק בגלל מורשת ההתנגשויות המדיניות והצבאיות שקדמו לכינון המדינה והביאו בסופו של דבר להסתלקותם של הבריטים מהארץ, אלא גם משום שבאותו עשור עדיין היו לבריטניה אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים נרחבים בעולם הערבי והיא עשתה מאמצים בלתי נלאים לשמר את מעמדה המיוחד במזרח התיכון וראתה כל חימום ביחסיה עם ישראל סיכון. חרף המאבק בבריטים היה לישראלים רבים ובכללם לדוד בן- גוריון יחס של הערכה לעם הבריטי ולמשטרו. תערובת זו של הערכה לצדה של חשדנות בלתי פוסקת בכוונותיה של ממשלת הוד מלכותה, אפיינו את מדיניותה של ישראל כלפיה. רק עם נפילת המשטר ההאשמי בבגדד ביולי 1958, שציין את סוף המעמד המיוחד שהיה לבריטניה במזרח התיכון במשך שבעים שנה, החלו מתפתחים בהדרגה יחסים אינטימיים יותר בין המדינות. ספר זה, פרי מחקר ממושך בארכיונים של ישראל, בריטניה וארצות הברית, מתאר את אותם יחסים מרירים ורבי תהפוכות בין ישראל ובין הממלכה המאוחדת. הספר פותח בניתוח מורשת יחסה של בריטניה לעצם הקמתה של מדינת ישראל והתנהגותה בימי מלחמת העצמאות ומעמיד במרכז דיונו שלושה אירועים דרמטיים: ביקורו של מפקד הכוחות הבריטיים במזרח התיכון, גנרל סר בריאן רוברטסון בראשית העשור; המפגש בין דוד בן-גוריון עם שר החוץ הבריטי, סלווין לויד בפריס ערב מבצע "קדש"; ופרשת הטיסות של מטוסים בריטיים בשמי ישראל לשם הצלת כתרו של המלך חוסיין בקיץ 1958. אף שהספר הוא פרי מחקר אקדמי מובהק הוא מרתק כמו סיפור בלשי והמחבר משלב ניתוחים היסטוריוגרפים עם תיאורים ספרותיים מלאי צבע של אירועים, אנשים ונופים. ד"ר מרדכי בר-און, עמית מחקר במכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי הגיע לעולם האקדמי לאחר קריירה מגוונת בעולם המעשה. במשך עשרים שנה שרת בצה"ל בתפקידים שונים. בין השאר היה ראש ענף היסטוריה במטכ"ל, ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין בימי מלחמת סיני וקצין חינוך ראשי בשנות השישים ובעת מלחמת ששת הימים. לאחר עשר שנים כראש מחלקת הנוער והחלוץ וחבר ההנהלה הציונית העולמית ושרות קצר בכנסת ה-11 התמסר במשך עשרים השנים האחרונות לעבודת מחקר אקדמית. בין פרסומיו הרבים "אתגר ותגרה", "שערי עזה", "זיכרון בספר", תולדות תנועת השלום בישראל ו"גבולות עשנים".