מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית: מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית רות חנין- רבינוביץ מה השפיע על צורת בינוי של יישובים -מושבים, קבוצות וקיבוצים בתחילת דרכם, בעשור השני של המאה העשרים? גורם מרכזי שקבע את בינוי המושב נהלל ומושבים נוספים, והשפיע גם על בינוי של קבוצות וקיבוצים, הם סכימת אטינגר. ב- 1916 פרסם י' אטינגר את ספרו על שיטות ההתיישבות וכלל בה סכימה מעגלית של מושבה חקלאית שיתופית. סכימה זו שימשה לאדריכל ריכארד קאופמן מודל לבינוי מושב העובדים נהלל ומושבים נוספים, וכמודל נוסף, חלקי, לבינוי קיבוצים. עד כה,מקובל היה לחשוב שמקורותיו של אטינגר היו הדיאגראמה המעגלית של אבנעזר האוורד משנת 1898 וצורות מעגליות של ישובים קיימים. המחברת, שסברה כי קיים מקור אחר,התחקתה במחקרה אחר מקורה האמיתי של סכימת אטינגר שהשפיעה על בינויים של מושבים, קבוצות וקיבוצים בארץ ישראל. ספר המחקר של רות חנין עוקב אחר עקרונות הבינוי של ראשית ההתיישבות השיתופית, ומציג את המקור האמיתי לסכימת אטינגר ולעקרונות הבינוי המעגלי בהתיישבות השיתופית, בצד שני מקורות נוספים - חוות הלימוד החקלאית דגניה ומרחביה ששימשו לקאופמן מודל בינוי בהתיישבות הקיבוצית. רות חנין, אדריכלית, עבדה במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד ובהמשך כאדריכלית עצמאית.