לוחמים בלתי חוקיים או חקיקה בלתי חוקית? - נייר עמדה 58 על חוק כליאתם של לוחמים בלתי-חוקיים התשס הילי מודריק אבן-חן בהדרכת מרדכי קרמניצר נייר עמדה זה נכתב במסגרת פרויקט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, העוסק בדרכים העומדות לרשות הדמוקרטיה להילחם בטרור. הוא מנתח את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים התשס"ב-2002. החוק במקורו נועד להתמודד עם טרוריסטים מבחוץ, המוגדרים על ידי ישראל כלוחמים בלתי חוקיים, אולם הוא יכול לאפשר לישראל להתמודד באופן משפטי עם מפעילי המתאבדים ועם לוחמי טרור אחרים הפועלים נגד אוכלוסייה אזרחית. הכותבים בוחנים את מידת התאמתו של החוק למשפט הבין-לאומי ולנורמות הפנימיות של המשפט החוקתי בישראל. לטענתם, החוק אינו מתיישב עם מגבלות חקיקת היסוד בישראל ואינו עולה בקנה אחד עם מסוכמות המשפט הבין-לאומי. נייר העמדה מציע דרכים להתאים את החוק לדרישות הללו. בחלק הראשון נבדקת התאמת החוק למשפט הבין-לאומי. מסקנת הכותבים היא, כי המונח 'לוחם בלתי חוקי' אינו עולה בקנה אחד עם נורמות המשפט הבין-לאומי. הם בוחנים מהי ההגדרה המתאימה ללוחמי טרור לפי המשפט הבין-לאומי, והאם ראוי שישראל תאמץ הגדרה כזו. החלק השני, העוסק במידת התאמתו של החוק למשפט החוקתי הישראלי, מצביע על הפגמים החוקתיים והחוקיים המתגלים בבחינת הסדריו המסוימים. הכותבים ממליצים לבטל את חוק כליאתם של לוחמים בלתי-חוקיים וליישם במקומו את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, העוסק במעצרים מנהליים. לחוק זה, חרף הבעיות הכרוכות בו, שני יתרונות: הוא מאפשר להימנע מהגדרה כזו או אחרת של החברים בארגוני טרור, ובכך הוא מתגבר על הקושי ליישב את חוק הלוחמים הבלתי חוקיים עם דרישות המשפט הבין-לאומי. נוסף על כך הוא מאפשר למנוע את שחרורם של גורמים עוינים המסוכנים לביטחון המדינה, במצבים שבהם הדין העונשי אינו מאפשר התמודדות עם הסיכון. בהנחה שחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים לא יבוטל, הנייר מנתח את הסדריו הספציפיים ומציע דרכים לתיקונו כך שיעמוד במגבלות המשפט החוקתי הישראלי.