מעמד המיעוט הערבי במדינת הלאום היהודית עורכים: אלי רכס ושרה אוסצקי-לזר הספר כולל אסופת הרצאות שנישאו ביום עיון שערכה תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערב במרס 2004. הוא נפתח בדברי פתיחה של נשיא המדינה, מר משה קצב, ושל פרופ' אמנון רובינשטיין, המתייחסים למערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל. המאמרים בספר עוסקים בשאלת מעמדם הקיבוצי וזכויותיהם הקולקטיביות של האזרחים הערבים הפלסטינים במדינת ישראל, המגדירה את עצמה כמדינת לאום יהודית, ומאירים את הסוגיה ממבט תיאורטי, השוואתי, משפטי ופוליטי. אלכסנדר יעקובסון, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, בוחן את האמנות האירופיות לזכויות אדם ולהגנה על מיעוטים ומסביר את העמימות המכוונת הנהוגה בהגדרת המונח "מיעוט לאומי". אמל ג'מאל, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, דן בהיבטים תיאורטיים ונורמטיביים בזכויות קיבוציות של מיעוטים ילידים, או "מקוריים" כלשונו, תוך שימוש במודלים מתחום המחקר החברתי. אלי בר-נביא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, מציג את המקרה של צרפת, מדינת לאום אזרחית, בעלת מסורת רפובליקאית, ואת האתגר העומד בפניה כיום מול דרישותיהם של בני המיעוט המוסלמי החיים בה. סמי סמוחה, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, משווה את המקרה של המיעוט הלאומי ההונגרי בסלובקיה למקרה הישראלי. יצחק זמיר, שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון, דן בשוויון כערך יסוד בחברה דמוקרטית וביישומו כלפי הערבים בישראל, אף שהוא עדיין לא נקבע במפורש בחוקי היסוד של המדינה. מוחמד דחלה, לשעבר ממרכז "עדאלה" חולק על הדעה כי הערבים בישראל נהנים מזכויות קיבוציות ומסביר את הסיבות והנימוקים לתביעתם להכרה בהם כמיעוט לאומי פלסטיני. ברב-שיח המסכם השתתפו ח"כ עזמי בשארה, ח"כ (וכיום שר) יצחק הרצוג, ומשה ארנס, לשעבר ח"כ ושר הביטחון. כן מובאים בספר דבריהם של מנחם מאוטנר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, וחסן ג'בארין, מנכ"ל מרכז "עדאלה", שהגיבו לדברים שנאמרו בהרצאות.