הביקור של חנה ארנדט מיכל בן-נפתלי הביקור של חנה ארנדט מבקש להפעיל גופא את רעיון ה"הולדת", רעיון מרכזי ביצירתה של חנה ארנדט. ארנדט, פילוסופית-היסטוריונית המוכרת במידה רבה דרך עיסוקה במרחב הפומבי ובשיח הפוליטי כתנאים לאינדיווידואציה, מזדמנת כאן לערוך ביקורים אינטימיים אצל ארבע דמויות, בדרך כלל בביתן: תלמידה אלמונית, דליה רביקוביץ, סטפן צוויג ומיכל בת שאול המלך. הניסיון המועצם בקריאה, עצם הביקור האינטלקטואלי כהתנסות מורכבת במימזיס ודחייה, מתגלה אזי כהולדת, כלידה שברוח. הנוסחה המסורתית של הדיאלוג הפילוסופי מפנה את מקומה למעין-סוגה של ביקורים כתובים, סוגה המנסה להיות נאמנה לאורך הנשימה, למוזיקה ולקצב הייחודיים לביקור, גם משהועתק מדיבור לכתיבה. בלב הספר שתי מסות המוזנות על ידי אותו הגיון ביתי המושל ב ביקור : על שירה של דליה רביקוביץ "רחיפה בגובה נמוך" ועל הדוח שכתבה ארנדט על אייכמן. דרך התחקות אסתטית-סמיוטית אחרי יוצרות שמחוותיהן כה נבדלות לכאורה, אפשר לראות כיצד, בשני המקרים, מחלחלים משק הבית, שפת האם ויסודות פנטזמטיים לכתיבה העוסקת בשאלות היסטוריות-פוליטיות; כיצד, יתר על כן, מעמיק החלחול הזה את המפגש עם המרחב הפוליטי ופותח אפשרויות חשיבה ושיפוט נוספות לגביו.