גליקל, זיכרונות: 1719-1691 ההדירה ותרגמה מיידיש: חוה טורניאנסקי הזיכרונות שכתבה גליקל בת ליב (הידועה כגליקל האמל או גליקל פון האמלן) בלשון דיבורה, יידיש, הם תעודה היסטורית נדירה ומרתקת הפותחת לפנינו צוהר לעולמה של אישה יהודייה במאה השבע-עשרה. גליקל, שנולדה בהמבורג בשנת 1645, החלה לכתוב את זיכרונותיה בעקבות מות בעלה, אבי ארבעה-עשר ילדיה, והמשיכה לרשום את קורותיה ולסקור את הנעשה בסביבתה עוד שנים רבות לאחר מכן. בחיבור זה, שהועידה לילדיה, ארגה גליקל יחד את האישי, המשפחתי והציבורי, הוסיפה סיפורים ואגדות להמחשה ולהנאה, ונתנה ביטוי לא רק להרהוריה ולרגשותיה אלא גם למערכת דעותיה ואמונותיה. כך העמידה לנו מסמך היסטורי-ספרותי מיוחד במינו המתאר הן את קורותיה ואת עולמה הרוחני של אישה עברייה בת המאה השבע-עשרה, הן את דמותה והווית חייה של החברה שבה צמחה ופעלה. יצירתה המרתקת של גליקל מופיעה כאן במהדורה דו-לשונית -המקור ביידיש ומולו תרגומו החדש לעברית - בלוויית מבוא ושפע ביאוריים היסטוריים, ספרותיים, לשוניים ואחרים. חוה טורניאנסקי, פרופסור אמריטוס מן החוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, עוסקת זה כארבעים שנה בתולדות ספרות יידיש ובתרבותם של יהודי אשכנז. מחקריה ופרסומיה מוקדשים לספרות יידיש מניצניה הראשונים במאה השלוש-עשרה ועד ראשיתה של ספרות יידיש המודרנית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.