אמונה לאחר השואה אליעזר ברקוביץ קל להבין את מי שאיבד את אמונתו במחנות ההשמדה יותר מאשר את מי שהוסיף להאמין שם. איתנות האמונה שם הייתה על-אנושית; אובדן האמונה שם היה אנושי. והואיל ואני אדם בלבד, האנושי קרוב לי יותר מן העל האנושי. האמונה קדושה היא; אבל קדושים הם גם האי אמונה והמרד של יושבי מחנות ההשמדה. האי-אמונה לא הייתה עניין שבשכל אלא אמונה שנשברה, נופצה ונמעכה ; ואמונה שנרצחה מיליוני פעמים היא אי-אמונה קדושה. אלה שלא היו שם ובכל זאת משלימים עם השואה בלי ערעור ורואים בה ביטוי לרצון האל, שעל מניעיו אסור לתהות, מחללים את האי אמונה הקדושה של אלה שאמונתם נרצחה. ואלה שלא היו שם, ובלב בוטח מצטרפים אל שורות הלא מאמינים, מחללים את אמונתם הקדושה של המאמינים. מתוך 'אמונה לאחר השואה' במשך אלפיים שנה שמר העם היהודי על קיומו וייחודו בעולם שכוח הזרוע שולט בו, והדבר שאפשר לו להתקיים היה כוח האמונה. לפי אליעזר ברקוביץ גורלו של העם היהודי במדבר העמים הוא מדד מתמיד למעמדו המוסרי של העולם: האיכות המוסרית של המעצמות העולמיות נשפטת על פי יחסן אל עמים קטנים, אשר, כמו היהודים, יסוד קיומם וחיותם הוא האמונה ולא החרב. השואה הייתה אפוא עדות למצבו הבלתי מוסרי של העולם. האם יש עתיד כלשהו לעולם כזה, החורץ גורלות עמים לשבט בלי לחוש שום רגש אשמה? תקווה לחיים יש דווקא לעם היהודי, שחווה את אימי היסטוריית כוח הזרוע יותר מכל עם אחר ואף על פי כן שרד - בכוח אמונתו. אליעזר ברקוביץ (1908-1992) נולד ברומניה ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם הוסמך לרבנות בידי הרב יחיאל וייינברג, ובאוניברסיטת ברלין, שהעניקה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. הוא היה ראש החוג לפילוסופיה במכללה התיאולוגית העברית בשיקגו. בשנת 1975 הוא עלה לארץ ועד מותו חי בירושלים והמשיך לעסוק בעיון ובכתיבה בשאלות הנוגעות ליהדות ולעם היהודי. הוא כתב 19 ספרים, ובהם 'האדם האלוהים וההיסטוריה,' לא בשמים היא' ו'עמו אנוכי בצרה'. רון מרגולין הוא מרצה בכיר להגות מודרנית באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר 'מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות' (תשס"ה)