שלמות פגומה יאיר הופמן ספר איוב הוא ה'אמנותי' שבין ספרי המקרא. זהו הספר ה'תיאולוגי' ביותר במקרא, בהיותו היחיד המוקדש כולו לנושא אחד העומד ברומה של מחשבת המקרא - הגמול האלוהי. זהו גם הספר ה'אוניברסלי' ביותר במקרא, שאין בו כל הזכרה של ישראל, כל גיבוריו נוכרים, והבעיה שבמרכזו נוגעת לכל אדם ולכל דת אלוהית. נתונים אלה קבעו את דרכו של מחקר זה, המשלב היבטים ספרותיים, תיאולוגיים ולשוניים של ספר איוב ובוחן את מקומו בספרות המקרא והמזרח הקדום. במסגרת זאת הובאו כאן לראשונה נוסחים עבריים של כמה יצירות גדולות מן הספרות המסופוטמית והמצרית, ונבחנה זיקתם לספר איוב. תעוזתו הרעיונית לא יכלה למצוא ביטוי במסגרות האמנותיות-המסורתיות, ומכאן הצורך לגבש סוג אמנותי חדש ומיוחד. לפי זה נבחנים גם גלגולי הנוסח של הספר: האם נכתב במקורו עברית או שהוא תרגום? האם הגרסה שלפנינו היא מקורית או תוצאה של עיבודים ותוספות? בחינת כל ההיבטים הללו מביאה למסקנה, שמבחינה אמנותית ורעיוניתספר איוב הוא 'שלמות פגומה' - צירוף המבטא את מהות ייחודו של ספר איוב.