לבבות חצויים: הוצאת ילדים יהודים מבתי נוצרים בפולין לאחר השואה אמונה נחמני גפני "קשה לנו להסכים שבגלל המגבלות הכספיות ילדים יהודים לא יכלו לחזור לעמם. זאת בוודאי הייתה השאיפה האחרונה של ההורים שנהרגו על קידוש השם, שהילדים שלהם יחזרו ליהדות" (אברהם ברנזון, שייקה זשוקובסקי ומנחם קונדא, חברי נשיאות "הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים"). הדברים הללו מבטאים את תחושתם של הפעילים היהודים בפולין לאחר השואה. זמן קצר לאחר שחרור פולין מן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, קמו ארגוניים וגופים יהודיים שעסקו בחיפוש ואיתור ילדים יהודים שהוסתרו בזמן המלחמה בידי פולנים נוצרים, במטרה להוציא את הילדים ולהעבירם לבתי-ילדים יהודיים. הספר דן בשאלות הכרוכות בפעולות אלו: מדוע קמו כמה גופים לשם השגת מטרה זהה? מה היו היחסים ביניהם? אילו דרכי פעולה סיגלו לעצמם? מה הייתה תגובתם של המצילים לפניות אליהם? כיצד טופל עניין הוצאת הילדים בבתי המשפט בפולין? מה הייתה עמדתה של הכנסייה? ומה היו תגובותיהם של הילדים למעבר? סיפוריהם האישיים של ילדים יהודים שהוסתרו בזמן המלחמה בבתי נוצרים בפולין שזורים בפרקי הספר. אמונה נחמני גפני כתבה את עבודת הדוקטור שלה באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' דן מכמן וממשיכה לחקור את נושא הילדים היהודים בתקופת השואה ואחריה. אמונה מרצה להוראת הבנת אמנות ומשמשת בתור מדריכת הוראה לאמנות במכון לאמנות במכללה לחינוך "אורנים" שבטבעון.