זרקאלו: יצירה רוסית עכשווית בשיח הישראלי בעריכת: אירינה ורובל-גולובקינה וניר ברעם "זרקאלו" הוא סיפור היסטורי שעובר בין צמתים מרכזיים של הספרות הרוסית במאה העשרים, ואולם בסופו של דבר הוא איננו היסטוריה גרידא. זהו כתב עת בולט ברוסיה, המפרסם ארבעה גיליונות גדושים בשנה. בספר הזה הקורא הישראלי יקבל הצצה לעבודה הרבה שנעשית בתחום. במתכוון בחרנו קטעים שרלוונטיים לחיים במרחב הישראלי: בחלק מקטעי הפרוזה, המסות, ובעיקר בדיון בין חברי הקבוצה, עולה במלוא חריפותה שאלת המהגרים הרוסים במדינת ישראל. לעיתים נדמה כאילו מדובר בחבורה ספרותית במסורת החבורות הספרותיות של מוסקבה, סנט פטרבורג, הגדה השמאלית, אלא שכאן, בינינו, חבריה נעים כצללים, קולם לא נשמע, את כתביהם איננו מכירים, ונראה כי די בקריאה מרפרפת בין שערי הספר ללמוד על גודל ההחמצה שבהתחרשות. כותבי קבוצת "זרקאלו" גולים בארצם, גולים בתוך עמם, אותם לא ניתן להציב בתוככי פוליטיקת הזהויות הישראלית, או הרוסית, וגם לא לכבול לסקטור/קבוצה/אג'נדה. אלו יוצרים הנודדים בין זמנים ומרחבים, שמטבעם לא נועדו להיות בעלי הבית, ולכן אינם מחויבים לשום סוגה ספרותית הגמונית. הסגנון המקובל על כותבי "זרקאלו" דוחה את הריאליזם, את הפוליטיקה של הזהות, את הכתיבה החומרנית שעוסקת בחיקוי הוויית החיים ה"אמיתית". הספרות של כותבי "זרקאלו" חופשת מחדש את התפרים, מתסיסה את הסתירות המסתתרות מאחורי הלכידות המזויפת של הזהויות הסגורות, מקעקעת את פנטזיית הלכידות, מגחיכה את ה"ריאליה" של הזהות, כדי שהממשות שנפערה תשוב ותציץ מבעד לסדקים. זרקאלו: יצירה רוסית עכשווית בשיח הישראלי הוא ספר שאפשר להסתחרר ממש מהשפע הרוחני-אינטלקטואלי שבו, מפרוזה רוסית חדשה עד פרוזה קלאסית, מדיונים על ההוויה הישראלית-היהודית בימינו ועד ביקורת אמנות, מעדויות היסטוריות על כמה מהיוצרים הגדולים של המאה ועד מסה מפתיעה על תל -אביב.