היסטוריה בשר ודם: הציונות מנקודת ראותם של מנהיגי מושבת ראשונים יעל עצמון מטרתו של ספר זה היא לבחון הכללות קיימות ולהעמיד בסימן שאלה קביעות מקובלת במחקר ההיסטורי-חברתי של ארץ ישראל בסוף תקופת השלטון העות'מאני ובראשית המנדט הבריטי. הספר עוסק בשאלות כמו: באיזו מידה ובאילו נושאים הייתה נקודת הראות של המנהיגות המקומית זהה לזו של המנהיגות הלאומית? האם המגעים שהתנהלו במושבה עם מנהיגות השלטון העות'מאני, ומאוחר יותר עם נציגי השלטון הבריטי, משקפים גם גוונים שונים בהתייחסותם לאוכלוסייה היהודית מאלו המופיעים בתיאורי ההיסטוריה של התקופה? באילו תנאים היסטוריים נוצרה פריצת דרך מחשבתית שהובילה לשינוי ביחסים בין קהילת האיכרים לבין קהילת הפועלים במושבה, שהיו נתונות בקונפליקט תרבותי-פוליטי במושגים של מי מהן מופקדת באופן בלעדי על השליחות הלאומית. התיעוד המצוי על תולדותיהם של אנשי משפחה אחת במושבת ראשונים, אשר היו ממנהיגיה הפוליטיים והחברתיים - פותח אשנב לקריאה מחדש של תולדות התקופה. תולדות המשפחה זורות אור על דמויות בולטות של נשים בראשית ההתיישבות הציונית. להיסטוריה המשפחתית הנחקרת אופיינית קבלת הכרעות מרכזיות על ידי אם המשפחה. הספר מספק מבט מקרוב על נשים יוצאות דופן שניהלו משק משפחתי בתקופה זו וכן על ניסיונותיהן של נשים להשתתף בזירה הציבורית, כאשר השתתפות זו בלתי מקובלת. מפרסומיה של ד"ר יעל עצמון, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים: אייזנשטדט, ש"נ, עמנואל גוטמן ויעל עצמון (עורכים), 1976. מדינה וחברה, סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, כרך א', עם עובד, תל אביב; כרך ב', 1984. עצמון, יעל (עורכת), 2000 (הדפסה שלישית). אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות , מרכז שז"ר, ירושלים. עצמון, יעל (עורכת), 2001. התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית, מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.