יצחק רבין: ראש ממשלת ישראל 1977-1974, 1995-1992. ערכה וכתבה מבואות: ימימה רוזנטל בשעת היגון וההלם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו, הוטל על גנזך המדינה לפרסם מבחר מכתביו. בכרך זה מתפרסמים מסמכים מימי ילדותו ועלומיו של יצחק רבין, משנות שירותו בפלמ"ח ומתפקידיו המגוונים בצה"ל החל מקצין מבצעים בימי מלחמת העצמאות ועד ראש המטה הכללי. בספר כלולים מכתבים שנשלחו לבני המשפחה ולחברים לנשק, מסמכים צבאיים כגון פקודות מבצע ומצעים לדיון ומבחר מדבריו בדיוני המטכ"ל ובישיבות הממשלה. מרבית המסמכים מתפרסמים כאן לראשונה והערות הסבר היסטוריות מלוות כל מסמך ומסמך. המכתבים האישיים פותחים צוהר אל עולמו הפנימי של רבין וחושפים קשרים משפחתיים חמים וגם מעט ממחשבותיו על נפתוליה של המערכת הפנימית בצה"ל. המסמכים הצבאיים חושפים את התפתחות תפיסותיו האסטרטגיות והטקטיות ומגלים חשיבה צבאית מסודרת, תכנון ארוך טווח, קביעת סדרי עדיפויות והכנה מובנית של הצבא למלחמה. בין השאר עולה מן הדברים תפיסתו הזהירה של רבין בנושא כיבוש שטחים מצד אחד וכנגדה גישה נוקשה בהבטחת ריבונות ישראלית (בייחוד בגזרה הסורית). שני פרקים - הערוכים בצורת יומן - מביאים את השתלשלות האירועים בימי ההמתנה ומלחמת ששת הימים ובהם משובצים דבריו של רבין בדיוני המטכ"ל והממשלה. מתעודות אלה עולה המורכבות של ניהול המדיניות הצבאית באותם ימים, מצטיירים יחסיו של רבין עם ראש הממשלה לוי אשכול ושר הביטחון משה דיין ונחשף המשבר האישי שעבר בימי ההמתנה. לאור הניצחון במלחמה ולקראת סיום תפקידו העריך רבין שבידי ישראל "קלפים טובים יותר מאשר אי פעם במאבק על השגת השלום". כעבור שנים רבות חתם הוא עצמו על הסכמי שלום אך גם שילם על מאבק זה בחייו. בעתיד יתפרסם כרך תעודות מתקופות של רבין כראש ממשלה.