היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה לילך ניישטט-בורנשטיין אחרי שאיבדה את כל משפחתה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה - עד שמכתב שהגיע לביתה בטבעון שינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות - בגרמניה היא אשת עדות החיה כמה חודשים בשנה בבית ילדותה, שהפך למוזאון, ובישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? ומה הם מעידים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה - אחרי ארבעים שנות שתיקה - לשאת עדות. מחברת הספר, לילך ניישטט בורנשטיין, לוקחת את הקורא למסע אינטימי של שתי נשים בעקבות שלל נרטיבים סותרים. סיפור עדותה שוברת המוסכמות של קרלה רווה מעלה שאלות בוערות, לפני היעלם אחרון ניצולי השואה; מתוכו עולים מבט ביקורתי על ההתניות של החברה הישראלית בתפיסת מותר ואסור בעדויות על השואה והצעה חדשנית ללימוד זכר השואה בישראל. ד"ר עמוס גולדברג, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין היא חוקרת שירה, אמנות, רומנטיקה, היסטוריה, קולנוע, אדריכלות ומקרא. מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים. המכנה המשותף ליצירתה, למחקריה ולמיזמיה הוא השאיפה לקשור בין ידע אקדמי לידע חוץ-אקדמי, בין יצירת ידע ובין פעולה בעולם. פרסמה מחקרים ותרגום לפואמה הרומנטית "קריסטבל" מאת ס"ט קולרידג' (אבן חושן, 2010). ספרה, "מי מפחד מספרות אנגלית? סיפורה של קבוצת קריאה" (בהוצאת גמא והקיבוץ המאוחד), עומד לראות אור בשנת 2017.