הקינות: שירה, הגות ותוגה בעולמו של גרשם שלום עורכים: גלילי שחר ועילית פרבר בין השנים 1917-1919 שקד גרשם שלום הצעיר על תרגום לגרמנית של מבחר משירת הקינה העברית, וכלל בו את קינות מגילת איכה, קינת איוב, קינת הנביא יחזקאל, והקינה הימי-ביניימית ״שאלי שרופה באש״. על תרגומיו הוסיף שלום גם מאמרים קצרים, מרביתם נותרו כנספחים הגנוזים ביומניו. במאמריו דן שלום בשאלת השפה והתרגום, במעמדה של הלשון העברית הקדומה, בסוגיית הקינה כסוגה ליטורגית, ובחידת התוגה והמצב המשיחי. בכתבים קצרים אלה ובתרגומיו המובאים בכרך זה מסתמנת הגותו המקורית של שלום בסימן "קינה ותוכחה" והיא עומדת גם בזיקה לשאלת "ציון" - עברה ועתידה של היהדות.